פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן קלד
ב"ה אונגוואר א' שלח תרח"ם לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד האלופים ראשים וטובים החברא קדישא דק"ק היראים דפעסט ובראשם הנגיד הנכבד נדיב ושוע בחור אנשים גודר גדר ועומד בפרץ ירא ד' מרבים כש"ת מו' שמואל אבעלעס נ"י.
אחדש"ה מכתב הנעים מהרבני וכו' מו"ה שמעון לאפלער נ"י בשליחות מעלתכם נ"י בא אלי ביום אתמול ביום ש"ק ובמוש"ק בשורה טובה נתבשרתי ממנו כי תלי"ת עלתה ביד מעלתכם נ"י לקנות חלקת שדה ברשיון השרי העיר והמדינה לבה"ק מיוחדת ונפרדת מן בה"ק המיוחדת להמתחדשים הבשורה טובה בכפלים כי אם בעיר הבירה כך עלתה בידכם, בשאר עיירות ילמדו היראים מכם, והדרך מסילה להם להראות להשרים בכל עיר ועיר כי העומדים בראש המדינה לא מנעו מלתת רשיון לזה. דבר גדול עשיתם לכבוד ד' ולטובת אנשי אמונתינו מאמינים בני מאמינים הנקראים ארטאדאקסען ישלם ד' פעלכם וכו'.
וע"ד שאלתכם האיך לנהוג בטרם גמר הקנין ונכונים אתם לתפלה ולתענית ככל אשר יאמרו לכם הזקנים גם בקשתם ממני לחקור איך נהגו פה קהלתי, והעירותם כי בשאגת ארי' החדש נזכר מזה, הס' שאגת ארי' החדש איננו תח"י, אבל המנהג בזה כפי ידועתי להקיף החלקת השדה בכל רוחותיה לומר ויהי נועם ופ' הקטרת, והמקיפים עשרה, ולפי דעתי כמ"ש לקמן יהיו מבני החברא שלהם נקנית הקרקע, גם כל איש ואיש נותן ממון כפי נדבת לבו לפדיון תעניתו ומממון זה ישכרו י' אנשים עניים יתענו ובזה די יען אלה שלשה מטיבי לכת נתאחדו יצום קול ממון והמה כנגד תשובה, תפלה וצדקה, כידוע שבכחם להעביר כל רוע גזירה. ואחרי החקירה נודעתי בי גם פה עשו ככה עפ"י עצת הגאון אב"ד זצ"ל אשר הי' בימים ההם, גם מצאתי כתוב כך. ככה יתנהגו מקיפים המקום בשבעה הקפות עם עשרה אנשים לא פחות בכל הקפה יאמרו בד' קרנות תהלים ק"ב ק"ג וק"ד ובישעי' מ"ב מתחיל שירו לד' שיר חדש וכו' ובכל הקפה יתחילו מצד קרן דרומית מזרחית ותיכף בצד אותו הקרן יאמרו תהלים ק"ב ומאותו הקרן יקיפו ויאמרו ויהי נועם דרך הקפה עד שיגיעו לקרן מזרחית צפונית ובצד אותו הקרן יאמרו תהלים ק"ג ומאותו הקרן יקיפו ויאמרו ויהי נועם דרך הקפה עד שיגיעו לקרן צפונית מערבית ובצד אותו הקרן יאמרו תלים ק"ד ומאותו הקרן יקיפו ויאמרו דרך הקפה ויהי נועם עד שיגיעו לקרן מערבית דרומית ובצד אותו הקרן יאמרו ישעי' מ"ב שירו וכו' ובגמר הקפה האי יאמרו אנא בכח וכו' וככה יתנהגו בכל הז' הקפות, וכשיתחילו לעשות המחיצות לא יתחילו מרוח צפונית ע"כ, ושם לא נזכר פ' קטרת ולא תענית.
והנה לי הדל והצעיר לא נודע לי מקור מגמ' ופוסקים לדברים האלו, וחשבתי לדעת על מה אדני המנהגים האלו הטובעו, ועלה בדעתי כי המנהג הוא א' מצד חשש סכנה ב' מצד שמירה ממזיקין בבה"ק, מצד חשש סכנה מצינו בגיטין ע"ה ע"ב אתקין שמואל בגיטא וכו' לא מקדים אינש פורענותא לנפשיה. ועי' כתובות ח' ע"ב לא לימא רבים ישתו ועי' בברכות ח' וס' לא לפתח פה לשטן, וביו"ד סי' של"ט בשו"ע בהגה"ה וי"א דאין חוצבין לו קבר וכו' ואסור לחצוב שום קבר להיות פתוח וכו', מכל הלין נראה דבהקדמת פורענות יש חשש סכנה, ועי' בריב"ש קי"ד ובמ"ל פ"ד מה' אבל וכן הוא בב"ח דהיכי דלא ידע החולה אין לחוש, וכמה בריאים עושים ככה והביא ראיה מהגמ' מנחות מ"א בזקן ועשאו לכבודו, מזה נראה דאין חשש סכנה בזה. אכן בלבוש הביא אלו הב' דינים הובאו בהגה"ה בשינוי לשון קצת שכתב וכן אסור לחצוב שום קבר להיות פתוח וכו' ממ"ש "וכן" נראה דגם בדין הא' דאין חוצבין וכו' הטעם משום חשש סכנה, ואפשר דמה"ט המנהג לפעול פעולות בצדקה תפלה ותענית בקנין קרקע לבה"ק להסר חשש סכנה מצד הקדמת פורענות. ואף דיש לחלק בין יחיד לציבור כמו דמחלקין לענין תפלה מ"מ חשו לזה, הב' מצד שמירה ממזיקין בבה"ק, והן ההקפה הוא מנהג ישן נושן כבר הובא בס' של הגאון מהר"ח אחיו של מהר"ל מפראג ז"ל וכתב דטעם ההקפה דלמזיקין יש כח לשלוט בדבר הפקר לבד, ולכך מקיפין לזכות בהקפה הקרקע כדין נעל גדר וכו' ואז אין בכחם לשלוט. ואפשר דמזה הטעם גם תפלה תענית וצדקה נהוגים, והנה לטעם הגאון מהר"ח אחיו של הגאון מהר"ל מפראג ז"ל די בהקפה אחת.
ועתה נדבר מנידון מעלתכם נ"י מה שנוגע לחשש סכנה לדעתי אין לכם לחוש מאומה מב' טעמים חדא דלענ"ד באי אפשר לאחר או להמתין לא שייך הקדמת פורענות דאין זה מקרי הקדמה וידוע דלא כל העתים שוות ומי יודע אם מעלתכם נ"י ח"ו הייתם מתעצלים מלקנות קרקע ולהשיג הרשיון לבנות חומה ובנין סביב לו, אם לא מנעו מכם השרים אח"כ ע"י מלשינות המתחדשים שונאי הדת וישראל זה דרכם כסל רמו, וע"כ אין זה מקרי הקדמת פורענות אדרבה ע"ז ארז"ל חטוף ואכול, ב' עיין בשו"ע יו"ד סי' של"ט דמנהג לשפוך המים וכו' משום חשש סכנה ועיי"ש טעם הסכנה, ועכ"ז בה"פ לענין מים שלנו לאפיית מצות, אי' דאין לשפוך משום דשומר מצוה לא ידע דבר רע ע"ש, והאמנם בזריזותיכם מצוה רבה עשיתם לכבוד ד' ולטובת היראים דהמדינה הש"י בכל עיר ועיר ועליכם אני קורא שומר מצוה לא ידע דבר רע ולא נשאר רק הטעם הב' שמירה ממזיקין בבה"ק וכאשר כתבתי משם הגאון אחיו של מהר"ל מפראג ז"ל לזה די הקפה אחת.
ע"כ לדעתי טוב כי יקיפו לכל הפחות עשרה אנשים מטובי החברה שלהם הקרקע נקנית, הקרקע לכל רוחותיה ובאותו היום שמקיפים יתענו עשרה אנשים יראים ועניים ודוקא בשכר מממון המקובץ מכל איש ואיש מבני החברה למען יהי' מקובל כאלו כולם התענו ואלה מהמקיפים יאמרו ויהי נועם ופ' הקטרת ואם ירצו יאמרו תלים ק"ב ק"ג ק"ד ובישעי' מ"ב וכן אנא בכח וכו' ודי בהקפה אחת, וד' יברך אתכם וישמרכם ממזיקין ולא ישמע שוד ושבר בגבולכם, תנו תודה לאל הטוב כי הטיב עמכם לתור לכם מקום מנוחה. וידוע בקבורת רשע אצל צדיק אין מנוחה לצדיק ועיין ביו"ד שם ובגמ' סנהדרין פ' נגמר הדין ובמפרשים הראשונים ע"ז ותקוו להאל הטוב כי יעזור לכם שיקוים בכם מה שארז"ל עולמך תראה בחייך. ויחדיו נזכה לראות בנחמת ציון וירושלים בבא"ס. הדוש"ת אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.