פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן קל
ב"ה אונגוואר ל"ט למב"י תר"ס לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד ידינ"פ הרב הגאון המפורסם מזה בן מזה כקש"ת מו"ה צבי שפירא נ"י אבדק"ק מונקאטש יע"א.
אחדש"ה יקרת פר"מ עתה הגיעני, בענין עגלה להוביל מתים ב"מ לבה"ק ברצון אנשים מקהלתו לחדש כזאת, עיין באבן שועיב על התורה בפ' ויחי הביא בשם הרמב"ן בזה"ל, וכתב הרמב"ן ז"ל לפי דרכנו למדנו עשרה דברים בענין המת מזה הסיפור של יעקב ויש לנו לאחוז דרכו כי אלו העניינים הם להיותן רמז לבנים כי ממנו יראו וכן יעשו וכו', והחמישי נשיאת על הכתף דכתיב וישאו אותו בניו לא בבהמות כי הנצרך לכך הוא עונש דכתיב ומעת אשר סר אמציה מאחרי ד' ויקשרו עליו קשר בירושלים וינס לכישה וגו' וישאו אותו על הסוסים. ע"כ מהנוגע לענין הזה, ומי לנו גדול מהרמב"ן אשר כל בית ישראל נשען עליו, ואמר "כי ממנו יראו וכן יעשו", הנצרך לכך הוא עונש. נשיאת על הכתף ולא בבהמות" וישאוהו על הסוסים הנאמר באמציה הוא עונש משום דסר מאחרי ד'. וכאשר הייתי באוהעל הסכימה שם החברה לעשות עגלה למתים, נגד רצוני, וירדתי בעבור זה מהרבנות, וביום הקבוע לתשלום שכר הרבנות שלחו לי השכר ולא רציתי לקבלו והשבתי כי אינני עוד רב, ובאותו זמן שמעו לקולי ולא עשו ההתחדשות ואחרי ימים שוב עלה בדעתם לעשות החדשות וחידשו העגלה למתים, ונכנסתי נגד זה בעובי הקורה ונעשה מה שנעשה, ובבואי הנה מצאתי כי תיקנו כן מכבר בימי הגאונים ז"ל שלפני, אמרתי לא עלי לסתור מה שעשו הראשונים, והן במונקאטש זה דבר חדש, ובלי ספק יהי' למורת רוח לרוב בני הקהלה השם ישמרם. ובקל יוכל לבוא לידי מחלוקת. ועל כן תמה אנכי על האנשים המבקשים ככה. בפרט בעת הזאת צריכין להשמר שלא תופר ח"ו השלום ובכל העתים השלום כלי מחזיק ברכה, ובפרט בימים האלה אשר הרבה משנאינו ומנדינו מחוץ למדינתינו מעוררים שנאה נגדינו אצל קצת מבני מדינתינו, ואקוה כי דברי היוצאים מן הלב יכנסו ללבבם ויהי' כפלים לתושיה שלא יעשה בקהלתו התחדשות והשלום יכון בעירו, דברי הדוש"ת המצפה לישועת ד' מוקירו ומכבדו ואוהבו אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.