פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן קכח
ב"ה אוהעל אור ליום ה' דברים תרמ"ו לפ"ק.
המקום ינחם בתוך שאר אבילי ציון וירושלים את כבוד ידינ"פ הרב הגאון המפורסם הצדיק כקש"ת מו"ה זוסמאן סופר נ"י אבדק"ק פאקש יע"א.
ממכתבו הטהור ראיתי כי קיבל יסורין של אהבה שאין בהם ביטול תורה ואלהי אברהם יהי' בעזרו יראה בנחמה וימצא נחת ושמחה בשאר בניו וזרעו וזרע זרעו ע"ע. וא' אשר הערוני הדר"ג נ"י על הולכת מת בעגלה של נתיב הברזל. וכהנים בשאר עגלות והעגלות באים תחת הגג, האם יש לדמות העגלות לשידה תיבה ומגדל, ואינם בכלל אהל זרוק יען הולכים על הארץ וכדאי' במ"ל פי"א מט"מ ה"א, והנה בדין ארונות של עץ יש ב' דעות בתוס' כתובות ד' וסנהדרין מ"ז, והרמב"ם פי"ב מט"מ ס"ל כרש"י ולר"ת בתוס' דהוי בכלל מה דאין הנזיר מגלח וכו', ומה שנוגע להעגלות דמדמה הדר"ג נ"י לשידה תיבה ומגדל לדעתי לא עדיפי מבתים הסמוכים וגג בולט עיין ביו"ד סי' שע"א. וא"כ במקום המיועד לפתוח ולהוציא המת תחת הגג "שאפפען" ולפתוח פתחי שאר העגלות, בודאי הכהנים מחויבים לצאת מתחת הגג בטרם נפתח העגלה ששם המת, ורק אם הארון בעצמו אהל וחוצץ ולשיטת ר"ת נתרבה לטומאה וכדאי' בחולין ע"ב אמנם אפשר לומר דגם לר"ת אין זה גולל ודופק דמטמא משום דודאי נעשה לפי החקי המדינה ארון בתוך ארון וגם יש בו טפח חלל. א"כ ארון אחד אין עליו דין גולל ודופק לענין לטמא והוי אהל וחוצץ.
(ב) ובענין שאור שלא נטלה ממנו חלה שהחמיצו בו ירקות גורקען בדק לן מר, אי הוי זה וזה גורם כיון דגם שאר דברים נתנו שם, או דנימא דלטעמא עבידי ולא מהני ביטול, ולא שייך היתירא דמהרי"ו הובא בטו"ז סי' שכ"ד בהפרשת בפחות מק"א מטעם ברירה כדאי' שם כיון דל"ש ביטול בלטעמא עבידי, לע"ד משום דנתנו שם שאר ירקות לא מקרי זו"ז גורם. ועיין בתוס' עי"ז מ"ט בשני ענינים לא מקרי זוז"ג והכא לע"ד גרע, דכל אחת לטעם אחר עבידי וכל אחת גורמת לעצמה, אבל לדעתו כיון דאפשר בהפרשה בפחות מק"א, ע"כ נשאר שאור חולין ע"י סברת הברירה, א"כ הוי זו"ז גורם בשאור חולין ותרומה, ועכ"פ לע"ד טוב להפריש ממקום אחר ובכה"ג אין שום בית מיחוש וכדאי' שם בפשטידא, (ג) ועל קו' הדר"ג נ"י על המ"ל פי"א מטו"מ הי"א שכתב דכל הני שאינם חוצצים רק לענין מאהיל ולא לענין נכנס לאהל המת דלהפסיק בינו לבין האויר מהני ופלא ממגילה כ"ו ע"ב, הנה לפ"ז ג"כ יקשה על המ"ל כל הדינים המובאים בפט"ו מטו"מ שאינם חוצצים ושם הנ"מ לטומאת אויר הבית וכי לא ראה המ"ל כל הפרק, אע"כ דכוונת המ"ל מה שאינו חציצה לאוהל הוי חציצה לאויר כיון דמפסיק בינו לבין האויר, אבל מה דאינו בגדר חציצה לא הוי הפסק לאויר, וכן היא בדבר המטלטל דאי' במגילה כ"ו. הדו"ש אוהנ"פ אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.