אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן קיח

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן קיח

סימן קיז

ב"ה אונגוואר אור ליום ה' וישב תרנ"ח לפ"ק.

שוכ"ט וישע רב לתלמידי הרב המאוה"ג וכו' מו"ה צבי דיק נ"י באוהעל יע"א.

על שאלתך בענין הגפנים שדרכם לעשות פרי בשנת הג' ויש הפסד רב להשליכם ויש לחוש שיחוסו עליהם האם יש למכרם קודם שנעשו מרי כדאי' ביו"ד סי' רצ"ד מסקנת הש"ך בנקודת הכסף. הנה שם ההיתר רק לענין שיוכל להנות מהכסף שיקבל ומותר למכור לכתחילה, ולהנכרי ערלה מותרת. אבל לענין הפירות בעצמם נשארו באיסורם כדאי' בס"ח שם בין בשל ישראל בין בשל עכו"ם בין בארץ בין בחו"ל ע"ש וקשה לומר שימכרו כדי ללקוט ענבים מתוך השאר, ואם יאמר להם ההיתר. החיוב להזהירם וללמדם שהענבים נשארו באיסורם, ולזה לא מהני המכירה, גם נ"ל כמו דאמרינן בכל איסורין שאין למכור לנכרי היכי דאיכא חשש שימכרם לישראל, כן הכא אף דהנכרי יעשה מאלה הענבים יין, ויינם אסור לשתות. אבל ערלה אסורה בהנאה, ואף דבחו"ל מותר לישראל לקנות גם מכרם שיש בו ערלה אם אינו רואה שנלקטו משם כדאי' שם סעיף ט', מ"מ אסור לישראל היודע שהוא ערלה למכור לנכרי, דע"כ יבוא לידי איסור. וכן בענבים לאכילה יש לחוש שימכרם לישראל לאכילה, ע"כ אין למכור רק באופן שיודע בבירור שיאכלם הנכרי. וזה א"א להעמיד עליו, ע"כ אין לומר היתר כלל. אבל יש לדחות דספק שימכרם לא עדיף משאר ספק ערלה דמותר. וכן מותר להכניס את עצמו לספק זה. הדו"ש אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה