אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן קז

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן קז

סימן קו

ב"ה אונגוואר ד' ויגש תרנ"ב לפ"ק.

שוכ"ט וישע רק לכבוד מחו' ידידי הרב הגאון המפורסם כש"ת מו"ה משה סופר נ"י אב"ד דט' פירעד יע"א.

אחדש"ה מכתבו היקר לי הגיעני. בו שאל מעכ"ת נ"י עצתי היות בעירו מקוה שמימיו רבו ומתמעטים כפי ריבוי ומיעוט מימי הנהר "טהייס" גם הנשים מתפחדים לטבול מחמת חשש סכנה ע"י ריבוי מימיו ויש שמונעים א"ע מלטבול עש"ק האם יסכים מעכ"ת נ"י שיעשו מקוה ע"י מי גשמים, יען רבים בוחרים במעין כי במקוה ע"י מי גשמים צריכין זהירות וזריזות הרבה והשגחה יתירה, גם יש תקוה שהק"ק יבנו מחדש אחר עבור שנתיים ימים מקוה שתהי' מעין בתוך העיר, והמקוה ע"י מי גשמים בשיפולי העיר.

תשובה. הנה לדעתי המקוה כאשר הי' עתה, יש לה חסרון א' לענין לכתחילה מחמת שיראים בשעת הטבילה, וכדאי' ביו"ד סי' קצ"ח סקל"א, ובפרט יש לחוש בזמן הזה שהיראה מתמעטת בעוה"ר ותהי' מבקשים תואנה אף בעת שאין חשש סכנה ויבטלו טבילת מצוה, ב' אם המקוה בעת גידול הנהר גם היא גדולה עד שמוכרחים לתת נסרים ולהגביה אותם אפשר שיהי' זמן שלא יהי' ניכר הריבוי והממעטי' ויש לחוש בעת ההיא שתהי' זוחלין וכדאיתא בחו"ד סי' ר"א סק"נ וסקנ"א, ואולי תטבול אשה בעת ההיא, ולזה צריך השגחה כראוי, אבל נגד זה יש לה מעלה שהיא מעין, אך קרוב הדבר לדעתי שאינו מעין ועיין בר"ש פ"א ממקואות משנה ו', החופר בצד הים ובצד הנהר וכו' הרי הן כמי תמציות תוספתא וכו' וכמדומה שעירו סמוך לנהר "טהייס", אף דבתוספתא נאמר בצד הנהר ואולי עירו רחוק כל כך שאינו נקרא בצד הנהר, והחוש מעיד כמ"ש מעכ"ת נ"י בגידול הנהר גדולה המקוה ובמיעוט הנהר נתמעטה המקוה. שיד הנהר מגעת עד אותו מקום וא"כ הוי מי תמציות ולא מעין, ואף דאי' בשבת דף ס"ה ובכ"ד מי מכיפי' מבריך וכדאי' בתענית כ"ה אין טפח יורד מלמעלה אא"כ טפחיים עולים מלמטה ע"ש וא"כ י"ל דהמקוה ע"י הגשם מעצמה מתגדלת וא"כ הוי מעין. זה אינו דאפשר לראות בשאר הבארות אם מתגדלים כל כך הרבה, ואם מקוה זו מתגדלת יותר מדאי, כמו שיעור הנהר ע"כ דמצד הנהר מתגדלת.

ועתה נחזי החסרונות במקוה ע"י גשמים, העיקר החסרון הוא נתן סאה ונטל סאה לדעת הרמב"ם והראב"ד דמחמירין, והן הרמב"ם כפי דעת הב"י רק משום מראית עין, ולראב"ד נראה דמדינא חשש לפסול עכ"פ ברור אם התוספת מים שאובים שמוסיפים במקוה ע"י גשמים. אך ע"י המשכה בצינורות. ובטרם בוא המים למקוה ימשכו ג' טפחים ע"ג קרקע הראוי לבלוע, אין חשש חומרא גם אליבא דראב"ד, החסרון הב' בעת נקיון המקוה צריך זריזות הרבה שלא יהי' נשאר לחלוחית במקוה מחשש שמא נפסלו מהיד או מהכלי. צריכה להיות נגובה בטרם בוא מי גשמים בגובה, והן קהלה קדושה כמו קהלתו ומעכ"ת נ"י בראש בבטח יעמידו איש ירא ד' יודע ומבין עד כמה הדברים מגיעים להשגיח ע"ז ולא יסמכו על איש פשוטי והמוני בדבר גדול שיש חשש איסור כרת ע"כ לדעתי יוכל מעכ"ת נ"י להסכים לעשות מקוה ע"י מי גשמים בתנאי שלא יהי' נגד חקי הצניעות והצינורית מתכות יהי' נעשה מתחלה לשם מחובר לקרקע וכדאי' בדגול מרבבה ובנוב"י וגדולה הצלת נפשות מישראל שלא יכשלו ח"ו באיסור כרת, והן ידידי רו"מ נ"י קצרתי בדברי כי לא הייתי בקו הבריאה ימים אחדים ועתה ב"ה הבריאות והשלום אתי, וכן אשמע ואתבשר מאתו ומביתו רק טוב כל הימים. הדוש"ת אוהנ"פ מחו' אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה