פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן קג
ב"ה אוהעל אור ליום כ"ה למב"י תרמ"ד לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לשארי ה"ב המופלג חרוץ ושנון בר אבהן ובר אוריין כ"ה נחמי' שלעזינגער נ"י בק"ק טאסאלטשאן יע"א (הוא הגאון המנוח אב"ד דשם).
מכתבו היקר בעוד יום כ"ד למב"י הגיעני שמחתי כי יש בן זרע ברך כמר אביו נ"י לחבירינו מקדים פתותיו ללימוד תוה"ק, ועיקר דבריו במכתבו הקשה על דברי אא"ז הגאון ז"ל בשער"ת ח"ב כלל ל' פ"ג שהמציא דחזקה דרבא על שיעור המיעוט בכדי שינטל בזוג, או בצפורן, ואם נחזיקה עי"ז לגדולה תלוי בפלוגתת התנאים בנדה דף נ"ב ע"ב מהני חזקה דרבא וצריכין לדעת הרמב"ן משום דהוי גילוי מלתא, וע"ז הקשה במה יודע איפה דר"כ בנדה מ"ו ס"ל מופלא סמוך לאיש לאו דאו', דלמא ס"ל דאו' אבל להתוס' הוי התראת ספק רק משום הרוב וחזקה דרבא הוי התראת ודאית, וס"ל דלא כר"ע, דבעי' כדי לכוף וכו' וע"ז ליכא חזקה דרבא והוי התראת ספק עכת"ד. והנה בפרט א' הקשה אא"ז הגאון ז"ל בעצמו כעין קו' זו ובתי' שם מתו' גם קו' זו, עכ"ז היטב להקשות ולא זו בלבד. אבל לדידן דמחמרי' כדי לכוף וכו' לענין חליצה למה לא נחוש ג"כ לענין מלקות ולולא דברי אא"ז הגאון ז"ל, לדידן יקשה כמו דמחמרי' לענין חליצה, כן נחוש שלא להלקות ואין מי שהער ע"ז.
ועיין ברש"י מ"ו נדה בד"ה כי יפליא וז"ל מיניה מרבינן כו' סמוך לאיש וכו' שנה אחת קודם זמן שראוי להביא וכו' ע"ש ולא כתב קודם הזמן שמביא רק שראוי להביא, מזה נראה לפרש דראוי לבד סגי, והטעם דמאיש כי יפליא למידין ב' דברים, א' שיהי' בהפלאה ב' שיהי' סמוך לאיש ובשיעור סמוך ולדידן דמחמרינן כדי לכוף סופן לעקרן לא איזה זמן נקרא סמוך ע"ז אין כאן לימוד וי"ל כמו דאמרינן בכ"ד בשיעור חיוב פו"ר, וכן במלאכת חוה"מ הכתוב מסרו לחכמים כן בשיעור זה מסרו לחכמים והם שיערו שנה אחת קודם פרקן, ולפ"ז אין נפקותא באמת אם הביאו סימני גדלות אחר שנה או לא, כיון דאין שיעור סמוך נאמר בפירוש במה הוא וכיון דחכמים שיערו מיום י"ב שנה ויו"א להלאה, בכל גוני מקרי סמוך לאיש וזה שכ' רש"י "קודם זמן שראוי להביא" ובזה יתו' קו' התוס' בהתראת ספק, וי"ל דגם התוס' כיווני לזה, דקושייתם היתה בטרם דנדע דהרוב נעשים גדולים בזמנם. ס"ל דודאי תלאו החכמים שיעור הסמוך באם נעשה באמת גדול וע"ז מקשי דהוי התראת ספק ותי' דהוי רוב שמביאין ב' שערות בזמנן. יש לומר דמשו"ה שיערו חכמים שנה אחת קודם לפרקן, וסמכו ע"ז לשער כך כיון דרוב פעמים כך הוא, ולפ"ז דין מופלא סמוך לאיש איננו תלוי בחזקה דרבא לגמרי, אף דמהני חזקה דרבא לומר דסמכו חכמים לשער כך. מ"מ היכא דלא סמכינן אדרבא, שפיר סמכינן לענין נדר, דמקרי סמוך לאיש. ובזה ימצא דרך סלולה להתיר ספיקותו, ואין מזרזין אלא למזורזין יתן חילו לאורייתא ישכיל ויצליח כתפארת אבותיו ומשפחתו. הדוש"ת החפץ בהצלחתו ובהצלחת בית אבותיו כל הימים אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.