אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן צד

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן צד

סימן צג

ב"ה אונגוואר ו' ויצא תרע"א לפנין.

שוכ"ט וישע רב לכבוד הרבנים מופלגי התורה והיראה ממוני הכולל עסטרייך אונגארן בעה"ק ירושלים תובב"א.

אחדש"ה אשר כתב הרב וכו' מו"ה חיים זאנ"פ נ"י לסתור ראייתי מהתוס' ב"מ מ"ו ע"א בד"ה נעשה, ממוכר שטר דאחרים דג"כ מקבל אותו המעות, ל"ד כלל להכא, דאם מוכר שטר אחרים זה ההיתר שרצוני בו כמ"ש ביו"ד סי' קע"ג, בנידן דידן דהשטר על שם הלוה והלוה מוכר, הוי מתנה לשלם אותו מעות שקיבל, ומ"ש כי אין לו ענין עם המוכר שטר, ודאי כיון דנזכר שם לוה המוכר הוא המשלם והממונים הם מחוייבים לשלם מחלקו – ומה שרצה לדחות דברי הפנ"י מהרמב"ן גיטין ל'. תמוה לי ודאי הרמב"ן ס"ל כשיטת התוס' אבל לרש"י שפיר כתב הפנ"י, ואדרבה גם מהרמב"ן מוכח דבנידן דידן מודה דאסור אף באית תיוהא בקרנא, דכתב שם כיון דאי נשתדפו שדותיו מפסיד הכל הוי "זביני" ע"ש והכא דהתשלומין רק מעות גם הרמב"ן מודה דאסור דאינו בכלל זביני, ושא"ה דפסק על מתנות כהונה דמי לזביני

ומ"ש דדברי החוות דעת לא שייכי להכא, כיון דהממונים משלמים, לא מצאתי בזה שום חילוק, כיון דהשטר על הלוה, בפרט כי ההצטדקות המנהג שנהגו עד עתה משום דהלוה מקבל השטר לא יוכל להקנות דשלבל"ע ע"ז כתבתי דאינו דלדעת החוו"ד יכול להקנות לענין זה שלא יעבור על רבית, ומ"ש לסתור דברי דמה דבקופות וביד הגובים ונשואים תמיד כמה אלפים זהובים וכתב דנשתלם אחר שנה או שנתים. זה אינו ענין להכא, דכתבתי בשעת נתינת השטר להלוה כבר יש להם סכום זה בעין, ובודאי לאו כולם היינו כל מקבלי חלוקה מקבלים שטרות על לעתיד, ואפשר שלא ינתנו יותר שטרות מאשר מונח בעין ושייך קנין דלא מקרי דשלב"ע, [ולדעת החו"ד אף בדבר שלבל"ע מהני שלא לעבור על רבית] ומ"ש דהוי כהערמה וכשטר פסים זה אינו דמקבלי השטרות קבלו בזה חלק חלוקתם על להבא וכן כתבתי כי מקבלי השטרות יחתמו א"ע על קבלת חלוקתם עד הזמן ההי' וא"כ השטר באמת חיוב גמור – ומ"ש שכוונתו להצדיק הקדמונים טוב וכוונתו רצויה אך גם ממה שכתבתי יש הצטדקות כזה, ולע"ד רק לעשות כמ"ש במכתבי הקדום. הדוש"ת אוהנ"פ אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה