אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן סז

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן סז

סימן סו

ב"ה אונגוואר ב' בהעלותך תרס"ז לפ"ק.

שוכ"ט וישע רב לכבוד הרב המאוה"ג זית רענן כש"ת מו"ה יצחק ווייס נ"י רב בקאדלבורג יע"א.

יקרתו בשאלתיו, (א) כמ"ש הרמ"א אהע"ז סי' ה' במרוטות הנוצות דנמנעין משום אכזריות למה אין נמנעין בהסרת הקשקשין מהדגים בעודם חיים ושלימים. וראיה להיתירא הביא מע"כ נ"י ממ"ש הרמ"א יו"ד סי' י"ג ס"א דמותר לחתוך מהם ולאוכלם וכו', אבל כנראה מכותלי מכתבו ביקש ממני טעם למה מותר ר"ל למה אין חוששין לאכזריות.

הנה מה שנוגע להסרת הקשקשים ליכא משום אכזריות כלל, אף אי נאמר דשייך בדגים אכזריות דהקשקשים המה רק קליפות וביו"ד סי' פ"ג אי' סימן היתר דדגים בקשקשת, אם נקלפים ביד או בכלי, וברש"י על התורה פי' קליפים הקבועים בהם ע"ש וברמב"ן על התורה כתב דאין הכונה דקבועים בעור, דאינם רק קליפות שאינם נדים וזזים ממקומם אבל אין קבועים בעור ע"ש ולא דמי למרוטות הנוצות דדבוקים בעור העוף והמרטה מכאיב אותם איכא אכזריות אבל בא בהסרת הקשקשים, אבל אין זה די כי באמת גם מותר לחתוך מהם וכו' כמ"ש הרמ"א ביו"ד שם ולמה לא נחוש שם לאכזריות, נראה דבדגים וחגבים דלית בהו משום איסור אבר מן החי, ולא משום איסור דם דאין חיותם ודחאם דומים לחיות ודם שאר בע"ח. ואין להם ג"כ כאב כ"כ כמו בשאר בע"ח ע"י מכות וחיתוך מהם. גם נראה לומר כיון דליכא משום צער בע"ח רק משום אכזריות, ואכזריות רק באם האדם מכיר ורואה כאבם ואינו מרחם עליהם, אבל בדגים כפי השערת האדם דדם מעט בדגים לי"ל כאב גדול גם לא נשמע קול כמו בשאר בע"ח דצועקים מכאבם אין זה אכזריות. (ב) בשבועות העדות אי' לאפוקי מלך לאפוקי משחק בקוביא. למה לא אמרו לאפוקי ע"ה כדאיתא בפסחים מ"ט דאין מקבלין עדות מע"ה, נראה בפשיטות דזה ל"צ משנתינו לאפוקי כי איתא שם אין ממנים אותם אפטרופס וכו' ופרש"י דחשודין על הגזל, חשוד על הגזל פסולו מדאו' דהוי עד חמס, ומה דמקבלין האידנא כר"י משום דלא יבנה במה וכו' הטעם משום הפקר ב"ד הפקר. וג' במס' יומא אי' אר"י כל בית שאינו עשוי לקיץ ולחורף לא שמיה בית והכתיב והכיתי את בית הקיץ וכו' בית הקיץ אקרי בית סתמא לא אקרי, והקשה מע"כ נ"י מהתורה דכתיב ויעקב נסע סכותה סוכה בית סוכה לקיץ חורף וקיץ כדאיתא ברש"י שם ובמגילה.

ונ"ל כיון דכתיב אצל סוכה. לגבי סוכה מקרי בית אבל לא בית סתמא ודמי לארז"ל בית סתמא לא אקרי, ונראה דמשם ראיה לדרז"ל, דדכירנא דדייק אאמ"ו הגאון ז"ל כתיב ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות ע"כ קרא שם המקום סוכות, דדבר ברור כי האדם חשוב יותר מבהמה א"כ למה קרא שם המקום על שם שעשה למקנהו ולא על שם שעשה לעצמו. גם לי יש להוסיף נופך כי בית בעצם חשוב יותר מסוכה, ובימים ההם הי' בנין בית חידוש יותר מסוכה, כי דרכם הי' לישב באוהלים וסוכות א"כ למה לא קרא שם המקום בית ואין זה רחוק שיקרא כך, כי מצינו במקום המקדש אברהם קראו הר יצחק קראו שדה יעקב קראו בית כדאיתא במדרש, אבל כמו דארז"ל בית שאינו עשוי לקיץ ולחורף לא שמיה בית. ולא נקרא בית אלא לגבי סוכות, ע"כ לא קרא שמו בית, כי שם בית אינו ראוי לו באמת וכן פי' הכתוב ע"כ קרא שמו סוכות. (ד) בפסחים ב' איתא בשלמא לדידי אשכחנא דפלגי רבנן בין יממא וליליא דתני גבי תענית ציבור אוכל ושותה עד עלות השחר וכו' למה לא הביא ממלאכה עצמה ראיה דאינה אסורה אלא ביום כדאי' בתענית י"ג, לא קשה מידי דאי' מלאכה בת"צ כדאי' שם והא מלאכה צער הי' וכו' אסיפת זקנים מה אסיפת זקנים ביום וכו' מבואר דאיסור מלאכה בת"צ משום אסיפת זקנים שיהיו בטלים ממלאכה שיכולו להתאסף וזה רק ביום ולא בלילה, וכ"כ המג"א סי' תקנ"ד טעם איסור מלאכה בת"צ משום אסיפת זקנים ע"ש וזה שייך רק ביום כי רק ביום דרך להתאסף. ועיין בתוס' שם שהקשו מאיסור אכילה סמוך למנחה, ותו היכא דאיכא סברא גם ביום יש לחלק, רק היכא דליכא סברא לחלק, וא"כ באיסור מלאכה הסברא לחלק בין יום ללילה, אין להביא ראיה ממלאכה רק מאכילה. והא בשבת דף מ"א אי' ר"ז אשבחי' לר"י דקאי בי באני ואמר פתחו פומייכו וכו' כדשמואל דאמר שמואל הבלא מזיק הבלא ופרש"י הבלא דמרחץ הנכנס לפה, והוא נגד הירושלמי פ' כל הצלמים דלכך לא השיב ר"ג במרחץ משום דמזיק לשיניים, לדעתי אין דברי שמואל סותרים לדעת ר"ג. די"ל כיון דגם השיניים כלי מבטא וע"י הדיבור מכה באיזה כח ההבלא דמרחץ בפה לשיניים כי אותיות זסשר"ץ ממבטא השיניים וזה מזיק אבל הבל לחוד פעולתו טובה וכעין זה מצינו בקטרת אומר הדק היטב וארז"ל דיבור יפה לקטורת, כן י"ל הכא דדיבור במרחץ מלא הבלא מזיק לשיניים, וע"כ לא השיב ר"ג שלא רצה לדבר, אבל הכא איירי בהכנסת הבלא לחוד בלא דיבור, ומה דאמר ר"י אלה הדברים, ר"ל דאמר במקום שחולצין מלבושיהם ועומדין ערומין אבל לא הי' שם הבלא דמרחץ. הדו"ש אוהנ"פ אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה