אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן סג

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן סג

סימן סב

ב"ה. שוכ"ט וישע רב לכבוד הרב המאוה"ג המופלג חו"ב מו"ה צבי הירש גוטטמאן נ"י רב בניר באטאר יע"א.

אחדש"ה ע"ד שאלותיו, (א) שו"ב שסידר קידושין לאשה שנתגרשת ע"י מסדר גט מכת הנעלאגען האם יש להעבירו משום זה.

לדעתי יש לדון בזה. א') מצד תקנת הרבנים, ב') מצד הדין, והן מצד התקנה יש לדון השו"ב המסדר קידושין שלא ידע מהתקנה ואם ידע לא ידע מחומר הדבר וכדאיתא ביו"ד סי' קי"ט היכי דלא משמע לאינשי לאיסורא אינו בכלל חשוד. אבל מצד הדין, דטעם התקנה היתה משום דרוב רבני הנעאלאגען המה קלי דעת ומכחישים בתוה"ק חיישינן שלא ישגיחו על לשמה, ועל עדים הפסולין מחמת עבירה. ובזה העיקר, אם נודע שהגט נכתב ונחתם כהוגן והעדים כשרים, לא חטא השו"ב מצד הדין, אבל אי הוי לי' למידע ההיפוך שיש חשש ביטול הגט. וסידר קידושין והוא ידע ואשם אזי חטא. ומה שעיין מעכ"ת נ"י אי אי"ל דין מומר הן לדעתי וכבר כתבתי בזה למקום אחר ג"כ בגוני דעבר השו"ב במזיד, אף דמצד הדין אין להעבירו מ"מ אנ"ס דהקהל לא קבלו את השו"ב רק בתנאי שיעשה להם השירות בשחיטה להאכיל לבע"ב כפי צרכם, ודבר ברור אם השו"ב אינו מתנהג כשורה, שיש ליראי ד' המדקדקים במצות להזהר שלא לאכול משחיטתו, ועכ"פ הדין עמהם להחמיר על עצמם, וא"כ להם לא יוכל לעשות השירות המוטל עליו, ואם בתהלוכותיו הרעים גרם שלא יאכלו משחיטתו אינו עושה שירותו והוא ביטל התנאי ואין זה העברה ופיסול אלא ביטול התנאי שקבלו עליו, (ב) מה שנסתפק בתינוק בעל בשר סלא נתגלה גם אחר הקישוי קצת מעטרה, אם יש לחתוך בשרו ביום ה' ובמילה של בזמנו דעת הטו"ז סי' רס"ב לאסור ודעת הש"ך סי' רס"ו להתיר ודעת מעלתו נ' לאסור כאן דאין מצוה מצ"ע רק משום מראית עין, כיון דמתחלה נימול כדין ולפי דעתי לדעת הש"ך גם בנידן דידן מותר ביום ה' דעיין באו"ח סימן רמ"ח בהגה"ה אף לסחורה וראיית פני חבירו מקרי מצוה, וכ"ש בנידן דידן, גם להטו"ז יש להתיר, דאם נאמר דבג' למילה יש צער יותר. היינו במילה, אבל הכא הוי רק מחתך בעור. אף דהוא באותו מקום. מ"מ לא שאני משאר חבורה, ולא שמענו בשאר חבורה דביום ג' איכא צער יותר רק במילה וזה רק בתחלה.

(ג) מה שהקשה מע"כ נ"י על הגמ' קידושין בשליחות גם אתם ל"ל, להסיפרי צריך הלימוד ללויים וכהנים. גם אנכי העירותי ע"ז בלימוד הישיבה. אבל לפ"ז יותר קשה על הרמב"ם דבפ"ד מתרומה פסק שליחות מגם חתם, ובפ"א ממעשר גם אתם, אתם לרבות לויים, וגם לרבות כהנים עיי"ש, אבל כד דייקינן בדברי הרמב"ם כתב בזה הלשון מפי השמועה למדו אתם מפי לויים וכו', מפי השמועה הוא הלמ"מ, ואם הוא לימוד מריבוי דקרא ל"ל מפי השמועה, מזה נראה. דריבוי לויים וכהנים מפי השמועה, ואסמכוה אקרא דגם אתם אבל הלימוד גם אתם בא לרבות שליחות ושפיר מקשו בגמ', ודא על הגמ' דסוף ביצה ולבטיל מים ומלח וכו' להדיעות דהיתר בהיתר לא בטל, והא באיסור משום עירובי תחומין הוי רק איסור גברא. ובעצמו הוי היתר, לדידי אינה קושיא דלהשואל מותר להלוך למקומו, והדבר הנשאל כרגלי המשאיל א"כ לגבי השואל לא הוי איסור גברא דלדידיה מותר וע"כ דאיכא איסורא איסור דתחומין על החפץ כמו בשאר איסורין, ובלא"ה לענין ביטול אין חילוק בין איסור גברא לאיסור חפצא, חדא לדעת הריטב"א כל איסור איסור גברא, ב' באיסור דרבנן דמצד לא תסור, ולא תסור איסור גברא ואפ"ה שייך ביטול באיסור דרבנן, והטעם דעכ"פ שם האיסור על החפץ ודרכו להתבטל, גם מה שמדמה לסברת הצל"ח דבטלטול ל"ש דשיל"מ דהטלטול של היום בטל, דלמחר יש לטלטל פעם שנית, וכן הכא בהילוך, לא דמי דהכא בתחומין אם הוליך חוץ לתחום אסור באכילה ביומא כדאיתא בסי' שכ"ה ת"ה ותקט"ו והעיקר הכונה בהולכה לאכילה ושם שייך דשיל"מ משא"כ בענין שכ' הצל"ח דלאכילה אסור ודנין רק על הטלטול. אלעזר לעוו בהגאון מהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה