פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן נד
ב"ה אונגוואר ב' יתרו תרנ"ה לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הרב הגאון המפואר מו"ה מרדכי פריעד נ"י אב"ד במארטינסבערג יע"א.
(א) על הסתירה שהער מעכ"ת נ"י דבתענית ט' אמרו פרנסה בשביל רבים ושאני משה כיון דלרבים בעי ליה ע"ש האיך אמרו בברכות כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וכו', ועיין ברש"י בתענית שם פרנסה בשביל יחיד, היינו לצורך היחיד עצמו ובשביל רבים היינו אם רבים צריכין לפרנסה, וכן תי' בגמ' שאני משה, דלרבים בעי ליה, פירושו דהמן לצורך רבים, ואם אמרו כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, הרי אמור צורך רבים, וצורך כל העולם, וע"כ לא הקשו בס"ד מכל העולם ניזון בשביל חנינא בני, משום דשם נאמר בפירוש צורך הרבים לבד דהרי די לו וכו', משא"כ במשה לפי הס"ד המן ירד בשבילו, וכיון שירד בשבילו זכו בו כל ישראל, וע"ז תירץ שאני משה דמתחילה ירד המן בשביל כל ישראל, דלרבים בעי ליה. (ב) ועל מה שהער על התוס' ברכות י"ז דגרסי בזרוע באו עדיך. והלא איכא מ"ד דהן עצמן אפי' בזכותן אינן נזונין. כבוא לפרש האי דהן עצמן אפי' בזכותן אינן נזונין כדאיתא במדרש על יד ליד לא ינקה וכו' האבות לא היו מבקשים שכר, והניחו לבניהם דאילו בקשו שכר האיך אמרי' זכירה וכו' ע"ש וכן הטעם דהן עצמן אינו נזונין דמניחין זכותם לאחרים, וזה שאמרו כל העולם וכו' וחנינא בני די לו וכו', דלא רצה לזכות. והניח זכותו לאחרים, וא"כ ממנ"פ באים בזרוע אם לאחרים. ואם לא לעצמן. (ג) וע"ד שריית אוזות שלימות תוך ג' ימים או בשטיפה היטב, הנה ממני לא יצא היתר בזה. אבל כבר הורה הנוב"י מה"ת או"ח סי' כ"ז להתיר, רק דאיברים הפנימים רק בצלי עיי"ש, וקשה הדבר לאיש סוחר אוזות דמוכר לאחרים, שיזהירם שלא לאכול אברים הפנימים רק ע"י צלי, ובמקום שיש להסר מכשול זה, היינו שיהי' נעשה איזה תיקון שלא יאכלו האברים הפנימים רק ע"י צלי יש לסמוך על הנוב"י. הדוש"ת אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה