פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן מד
ב"ה אונגוואר ה' ויקהל תרנ"ב לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הרב הגאון המפואר כש"ת מו"ה אשר גראסבערג נ"י אב"ד בבעלעניעש יע"א.
אחדש"ה ע"ד שאלתו בענין נשואין עד ר"ח אייר ור"ח בכלל ובל"ג בעומר ובג' ימי הגבלה, אם בכל אחד מהם יש נשואין האם יש להתיר בכולן, הנה פה ובכל הגבול נוהגין היתר בכולן, והעיקר משום דאבילות ישנה קיל, ויש פוסקים להתיר עד ר"ח אייר ויש בל"ג בעומר ויש בג' ימי הגבלה, ואף דנראה להתיר כולן יש סתירה לע"ד גם סתירה ליכא אף דלגבי הנוהגין היתר עד ר"ח אייר אין היתר בל"ג בעומר או בג' ימי הגבלה וכן להיפך לא נאמר רק נוהגין שלא לישא נשים וכו' המנהג על הנושאין בלבד, ואם בעיר אחד יש שנושא בימים עד ר"ח אייר ויש בל"ג ויש בג' ימי הגבלה עיין במ"א סי' תצ"ג דבמנהג אפשר דל"ש לא תתגודדו, וא"כ יש רשות לכל אחד לנהוג כפי רצונו ושאני בתספרות דיש סתירה להתיר לאחד להסתפר בשניהם. וע"כ צריך לתפוס מנהג אחד אבל בנשואין המנהג על הנושאין ויש רשות לכל אחד לתפוס מנהג כפי רצונו אך זה צריך להזהיר אותו שנושא עד ר"ח אייר שלא יסתפר מר"ח עד עצרת דאל"כ יעשה סתירה במנהגו, כן נראה לפע"ד לתרץ מנהגינו להתיר בכולן וכן יוכל מעכ"ת נ"י לנהוג א"ע ולא להחמיר באבילות ישנה דקילא – ועל השאלה הב' כבר נתן לי רשות לאחר בתשובתי והאמנם כי טרוד אני מאוד כעת, הדוש"ת אוהנ"פ אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.