אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן לז

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן לז

סימן לו

ב"ה אונגוואר יום א' ט' ניסן תרנ"ג לפ"ק. שוכ"ט ושיו"ט לכבוד מחו' ידידי הרב הגאון המפורסם כש"ת מו"ה משה סופר נ"י אב"ד דט' פירעד יע"א.

אחדש"ה ושלום תורתו אבקש סליחה כי אין בכחי עתה לעיין ולברר הדין באר היטב מצד הטרדה והחולשה, ואחוה דעתי בקצרה.

(א) על ענין הליצענץ מה יעשו בפסח, אף שישכירו מקום מיוחד לנכרי, והנכרי יקנה וימכור היי"ש להנאת עצמו מבלי שיהנה הישראל ממנו, והישראל עושה כן למען לא יאבד זכותו, אם לא ימכור ח' ימים, כיון דעכ"פ נקרא שם הישראל עליו, דלהנכרי אין רשות למכור והן דבר קשה לאבד פרנסת היהודים וצריכין למשוכי נפשין למצוא היתר.

דעתי בזה, כי די שהישראלים יודעים, כי אין שום חלק להישראל בחמץ ולא הנאה ממנו, ואם הנכרי עושה נגד חק המדינה למכור שלא ברשות. משום זה אין הישראל עובר, וגם מצד חק המדינה, שידוע דבפסח א"א לישראל למכור חמץ דעת הממלכה נוחה בכך. ואין שם ישראל נקרא עליו, אבל מה שיש לחוש כיון דאם הישראל לא ימכור ח' ימים יאבד זכותו הוי רוצה בקיומו ועיין בזה במג"א סי' ת"ן דאסור, וע"כ טוב כי ימסור הישראל להנכרי גם כן יי"ש כשר לפסח למכור, ואז אם ימכור הנכרי יי"ש של חמץ אדעתא דנפשי' עביד ולא מקרי רוצה בקיומו, כי לא יאבד זכותו אם ימכור יי"ש כשר לפסח. וגם זו תקנה טובה לחשש שנקרא שם ישראל עליו. (ב) ועל מעשה "זאדא מים" המעשה ודאי מותרת, אבל השתיה לא התרתי מחשש דברים המתבשלים וג"כ לא אסרתי בפירוש, (ג) אודות א' שנדר מעות לאה"ק ושבק לן ובכ"י חיים ועתה רוצים לשנותו למקוה, היטב דיבר מעכ"ת נ"י כי יש לדון אם יצא ידי נדרו. וזולת זה יש לדון על דעת הנודר, דגם אז היתה מקוה זאת ואפ"ה נדר רק לאה"ק, ועוד יש לומר כי דעת הנודר היתה שיהי' נקרא שמו על אה"ק, וזה בגדר ק"ק, אבל אם יצטרפו מעות האה"ק לבנין מקוה או לבהכנ"ס לא יהי' נקרא שמו עליו, כי הכל אינו נקרא על שם חלק ממנו וע"כ לדעתי אין לשנות. ד' הטרוד מאוד מחו' הדוש"ת:

אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה