פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן לב
ב"ה אונגוואר ג' בין כסא לעשור תרנ"ו לפ"ק. שוכ"ט וגח"ט לתלמידי הרבני החו"ב זית רענן מו"ה ישעי' פאללאק נ"י בגוו"ד יע"א (הוא הה"ג מו"צ דשם ז"ל).
(א) על קושיתך על הטו"ז בסי' שמ"ג דאב מחויב מדאו' להפריש בנו הקטן א"כ מאי פריך ביבמות דף קי"ד על הא דאמר ר"י בדמאי הקילו והא ר"י דאמר בעושה על דעת אביו, ספוקי מספקא לי', דלמא בכבוי דאיירי בב"ד אין מצווין להפרישו, ובדמאי איירי באב, נלע"ד דלק"מ דר"י אמר בעושה לדעת אביו כפרש"י דהוי כאלו מצוהו, הוי בידים, ומצווה להפריש אף דהקטן אינו עושה לדעת אביו, ואינו רואה את אביו, אבל אביו רואה אותו מחויב להפרישו, וכיון דאמר ר"י בעושה על דעת אביו, ולא תי' בעושה לפני אביו, שפיר קא מקשו בגמ', לב ועל רצונך לתרץ קו' הראשונים על התוס' שבת דף קכ"א דבהגיע לחינוך לכ"ע מצווין להפרישו, מגמ' כדה דף מ"ו יתומה שנדרה בעל מיפר וכו' ובמופלא סמוך לאיש ודאי הגיעה לחינוך. והקשית אי אין ב"ד מצווין להפריש כלל ל"ל הפרה וקו' זו הביאך לתרץ הקו', הנה חיוב ההפרה. משום דעכ"פ מדרבנן הוי נשואין, ובלא הפר ביום שמעו אינו יכול עוד להפר, וא"כ אם לא יפר יהי' מדרבנן קיום. לא מהני אח"כ הפרה לכי גדלה, דאף דמדאו' הוי הפרה מ"מ מדרבנן אינו הפרה. דברי הדורש שלומו אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.