אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן כח

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן כח

סימן כז

ב"ה אונגוואר ה' דברים תרנ"ד לפ"ק.

שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הרב המופלג חו"ש בקי בהלכות ירא ד' כש"ת מ' יוסף פישער נ"י בסערדאהעלי יע"א.

יקרתו עתה הגיעני בשאלתיו (א) על דבר איש אחד שנחלה ברגליו ובידיו ל"ע ורק ביגיעה רבה יכול לילך בלי משענת, האם מותר לילך במקל למנין בשבת, והביא מעלתו נ"י ראיה להתיר מהטו"ז סי' ש"א דבגליד או במקום משופע דבעית שיפול מותר גם ביכול לילך בביתו, וכן הדין הכא, והביא דהא"ר חולק על היתר הטו"ז, ועיין בנוב"י מה"ת או"ח סי' כ"ח, והנה אין אני מונע א"ע להתיר לזקן שיכול להלוך בביתו בלי מקל, אם אינו יכול לילך בודאי בחוץ בלי מקל דא"כ מה יהי' החילוק בין אפשר לילך או א"א לילך כלל, רק בדין הטו"ז נראה ברור החילוקו שירדו גשמים ומקום משופע, או דאיכא גליד, אבל אם נאמר מדעת עצמינו דבחוץ אינו יכול לילך כלל מותר א"כ באיזה דבר נאמר שאסור באפשר לילך בביתו, אבל בנידן דידן נראה לי מטעם אחר להתיר, דעיין בלשון הרא"ש פ' במה אשה ויראה דוקא מי שאינו יכול לילך כלל בלי מקלות מחמת חולי שבגופו אבל זקן ההולך בביתו בלא מקלות וכו' ע"ש, ואם רצה לחלק בין אפשר לילך ללא אפשר, למה התנה הרא"ש "מחמת חולי שבגופו" והא גם בזקן שייך לחלק בכך, ע"כ נראה דכונת הרא"ש דאם הוא מחמת חולי שבגופו גם בביתו מקרי אינו יכול לילך, דאף דהולך בלי מקל בבית מזיק לו זה, רק דיגע יותר מכחו כיון דהוי מחמת חולי, ובל"ס בכל פעם שהולך בביתו בלי מקל טוב יהי' לו בהליכת המקל, וכ"ז אם הוא מחמת חולי שבגופו. אבל בזקן שמחמת תשות כחו נוטל המקל בידו בביתו דכחו איתא להליכתו בביתו אין נפקותא לו במה שיטול המקל בידו בביתו ולפ"ז במחמת חולי, גם בהולך בביתו ביגיעה בלי מקל מקרי אי אפשר לילך כלל בלי מקל, משא"כ בזקן ולפ"ז בנידן דידן מקרי אי אפשר לילך כלל ומותר.

(ב) אודות בכור תם שנגנב מבית בעליו, והגנב מכרו לנכרי והנכרי נחרו, ועתה הנכרי שילם להבעלים ישראל מה יעשו בדמיו, ומעלתו נ"י שקל וטרי אם נתפס בדמיו קדושה או לא, ולי נראה פשוט, לפמ"ד בתמורה ז' ונפסק להלכה ביו"ד סי' ש"ו וש"ז דבכור בזמן הזה מוכרין תם חי, ופירשו גם לישראל, ועיין בש"ך שם לעכו"ם אסור למכור וטעם היתר המכירה כדאי' שם בגמ' משום דאינו להקרבה הוי ממון הכהן עיי"ש, והנה כ"ז שביד הבעלים ישראל אף דממון כהן הוי יש לו נווה"ב, אבל בנגנב ונחרו, הוי ממון שאין לו תובעים וגם בנחרו הוי מזיק מתנות כהונה דפטור, וא"כ אין בכח הכהן מדינא להוציא ממון ואם שילם הנכרי לישראל, אין זה דמיהם, ועיין בחולין דף ק"ל ע"ב דממדת חסידות ישלם. וזה ל"ש בנכרי, ואילו הוי יודע דלכהן הוי ודאי לא משלם, וא"כ יוכל הישראל לקבל הכסף לעצמו, ואין לומר דהישראל יזכה המעות מהנכרי בשביל הכהן, דהבעלים בזה אינם מחויבים גם ממדת חסידות, ושפיר זכו לעצמם. הדוש"ת:

אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה