פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן ה
ב"ה אונגוואר א' תרומה חי ששון לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הרב הגאון חו"ב כש"ת מו"ה חיים מרדכי אדלער נ"י רב בפארוויא יע"א.
ראשית דברי להתנצל על איחור תשובתי, כי לא הייתי בבריאות ל"ע וגם עתה רק בקיצור אשיב מפני כבודו החביב עלי.
מה שמסתפק מעכ"ת נ"י לפמ"ש המג"א סי' נ"ה ס"ק ה' לפי מנהג זמנינו לומר קדושה ברכו וקדיש בצירוף קטן ע"י חומש היינו בחיוב אבל לא בקדיש אחר עלינו ע"כ אם ביתום שצריך לומר קדיש על אבותיו אם הוי כחיוב משום מצות כבוד אב, וכן הציבור עושים גמילות חסד כמ"ש הגאון מהר"ז מרגליות ז"ל, הנה הלבוש כתב אף בשעת הדחק אין לנהוג כן והב"ח אף שכתב דחומש פירושו בגויל בגלילה כמו ס"ת, הובא במחהש"ק היינו רק לאלו מקומות שנוהגין היתר בזה, אבל הב"ח פוסק שאין לומר אף בחומש בגלילה ע"ש, וכן פסק באלי' רבה וז"ל והלבוש כתב לא ראיתי נוהגין כן, ולכאו' קשה דלמא משום דאין לנו חומשין הנ"ל [היינו בגלילה] אך ר"ל דאפשר ע"י ס"ת עצמו [ומזה משמע דאף ע"י ס"ת ביד קטן אין לאמרו] וכ"פ הב"ח שגם הרמ"א אין כונתו לנהוג כן "ח"ו" או שראה לנהוג כן אלא שכתב יש נוהגין וכו' אבל ודאי לא ראה במדינתינו לנהוג כן כמ"ש הלבוש, וגם זקני הגאון ז"ל [הוא מהר"ש שפירא] וכו' ודלא כמג"א וכו' והנוהגין כן משום דלא הבינו דברי רמ"א ובר מן דין ראיתי ברש"ל הביא הרבה פוסקים לאיסור וכו' וכן פסק בס' נחלת יעקב ע"כ, וגם בתשובת שב יעקב פסק כן. וא"כ אין היתר לומר קדושה ברכו וקדיש, וכן קדיש יתום ע"י צירוף קטן גם בס"ת בידו ולפי ידועתי אין נוהגין במדינתינו לומר ע"י צירוף קטן גם בס"ת בידו – ומ"ש מעכ"ת נ"י לפי המקומות שנוהגין לומר בס"ת ביד הקטן, גם ליתום קטן אחר עלינו לומר משום מצוה שמציל אבותיו מגיהנם. אף שיש לחלק כי שאני חיוב מצד עצמו, מביתום דהא דהוי מצות כבוד משום דמצילו מגיהנם היינו הזכות דמקדש שם שמים באמירת הקדיש וקדוש ש"ש הוי רק באיכא מצוה, אבל בפחות מעשרה, דליכא מצוה ליכא זכות לאבותיו, וממילא ליכא משום כבוד, מ"מ אם כבר הורה אין צריך לשנות משום זה. אבל כמ"ש במדינתינו המנהג נוהגין כמ"ש הלבוש הב"ח ורש"ל וא"ר ושב יעקב שהם רבים החולקים על המג"א בזה, בפרט כמ"ש רש"ל דהרבה פוסקים כן אין לנהוג לומר כלל.
דברי הדוש"ת אוהנ"פ אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.