פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן א
בעזה"י אונגוואר צום הרביעי תרנ"ד לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הרב המאוה"ג חו"ב כש"ת מו"ה זאב כהנא נ"י אבד"ק טשארנא יע"א.
אחדשה"ט שמחתי ביקרתו בפרט כי הוטב ב"ה מצבו מעט. כן יוסף לו הי"ת חינו בעיני כל רואיו והרוחה תהי' בביתו כל הימים.
(א) על הסתירה שהער מעכ"ת נ"י דברש"י שבת כ"ה פירש כסות לילה שמיוחד ללילה, ובמנחות מ' ע"ב פרש"י שמא יתכסה בו בלילה וכו' וכ"כ כל הפוסקים ששיטת רש"י הוא שמא יתכסה בו בלילה וכו' עכ"ד, מ"ש מעכ"ת נ"י כי היא שיטת כל הפוסקים אליבא דרש"י נגד ר"ת, עיין בהגה"מ פ"ג מה' ציצית ה"ז וה"ח להיפך דרש"י ס"ל דבעינן כסות מיוחד ללילה ע"ש, וכן מרש"י מנחות עצמו שהביא נראה ככה שכ"כ וז"ל שמא יתכסה בו בלילה דפטור מציצית שנאמר וראיתם וכו' פרט לכסות לילה וכו' ע"ש התחיל שמא יתכסה בו בלילה, ומסיק פרט לכסות לילה ועיין ברא"ש דראייתו מדאמרי' משום כסות לילה, ולא אמרי' שמא יתכסה ע"ש מלשון כסות לילה נראה דמיוחד ללילה אבל לדעתי נראה דאין זה סתירה, דבאמת ס"ל לרש"י כסות לילה שמיוחד ללילה, אך מה שאמרו גזירה משום כסות לילה, דידוע דלא גזרו במילתא דלא שכיחא. וממנ"פ אי יש לחוש שיתכסה ביום משום דשכיח כך הוי מיוחד ליום ולילה דחייב ואי לא שכיח א"כ אין גזירה וע"ז פרש"י דהחשש שמא יתכסה בלילה ואיירי במיוחד ללילה, ומה שהביא את מעכ"ת נ"י לומר דרש"י ס"ל דכסות יום פטור בלילה, וכסות לילה חייב ביום, לשון הב"י סי' י"ח באו"ח אטעייתי' שכתב דרש"י פי' כהרמב"ם וכו' עש"ה אבל עיין בד"מ שם שכתב ר"י כרמב"ם ונראה דטעות הדפוס בב"י וצ"ל ר"י כרמב"ם בי הב"י הביא בשם הגה"מ, ובהגה"מ כתב דעת רש"י כסות לילה המיוחד ללילה ע"ש.
(ב) מה שהקשה מעכ"ת נ"י להשיטות שהובאו ביו"ד סי' ש' דלא הוי כלאים ע"י חיבור עור, וכפי דקיימ"ל או"ח סי' י' הי' של בגד וכנפות של עור חייב, יקשה מנלן דתכלת הוי כלאים כפי קו' התוס' יבמות ד' דלמא בלא קשירה ותי' דבלא קשירה ל"ב יחדיו, וכאן לא שייך זה די"ל דהא אשמעינן וא"כ נוקים בהטיל לכנף עור על בגד, זה כוונת קושייתו, ובעיני תמוהים דבריו דעיין מנחות ל"ט ע"ב צמר ופשתים פוטרין בכ"מ וע"ש ברש"י, דהחוטין בעצמן לבן פשתים ותכלת עמרא הוי כלאים ומה לי שיראין או עור. הדו"ש. אלעזר לעוו בהגאון מו"ה ירמי' זלל"ה.