פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן שעח
ס"א אסור להזק ממון חבירו וכו'. ובדין שנים שהזקו ונתחייבו בתשלומין אי הוו כדין שנים שלוו להחשיבם ערבים זה לזה. עיין בס' משה"ר אות ב' ס"י יע"ש:
ס"ח בש"ע היה אחד רץ וכו' אבל בע"ש בין השמשות וכו'. הנה ידוע ומוסכם בכל מקום שבמדינות המתנהגים ע"פ דת הישמעאלים זמן קבוע להם לעת ערב שקורים אותו למגרב בלשון ערבי הנה ידוע מכל דברי רבותינו האחרונים שהאלמגרב הוא חצי בין השמשות וידוע דזמן בין השמשות כולו הוא שלשה רבעי מיל שיש בהם המשך שלשה עשר מוניטוס וחצי לפי ערך העולה בפרסה כידוע ששערה שעה וחומש שעה דהשתא הוי שעור שלשה רבעי מיל שהם חמשה עשר מאות אמה רביע שעה חסר חלק מארבעים מן השעה שהם שלשה עשר מוניטוס וחצי וכמו שיתבאר לך מהש"ע או"ח סימן רס"א ס"ד יע"ש והשתא הרי מבורר זמן הזק זה מקודם למגרב שבעה מוניטוס חסר רביע ואחר למגרב ג"כ שבעה חסר רביע ולמעלה מזה ולמטה מזה היא בכלל ימות החול דהרץ משונה ודו"ק:
ועיין להרב חו"י סר"ז שכתב דאין ללמוד מדין זה דלהוי כל מי שירוץ לדבר מצוה יהיה נקרא ברשות אלא משונה הוי יעו"ע והביא דבריו הרב פת"ש יע"ש: