פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן שז
ש"ע ס"ו השוכר פרה וכו' י"א שהוא פטור דאין שבת וכו' ויש מחייבין וכו'. הגם דלפי הכלל המסור בידינו דנקטינן כסברא אחרונה הואיל והביא המחלוקת בשם י"א וי"א עכ"פ הואיל ומור"ם הכריע כסברא ראשונה הכי נקטינן וכמו שפסק הרב עדות ביהוסיף בספרו הבהיר בס' דבמקום שהכריע מור"ם הכי נקטינן ומה גם בנדו"ד דמור"ם ס"ל דהש"ע עצמו כך דעתו לפסוק כי"א קמא הואיל ודין זה דמי לנכחש הבשר דפסק מר"ן בריש סימן ש"ס דאין שבת בבהמה וכך פסק הטו"ר והש"ע א"כ הרי חזר מר"ן וגילה דעתו דהדין הוא כי"א קמא והגם דהסמ"ע סק"י חלק על מור"ם וכתב דשאני דינא דנכחש הבשר מהאי דינא אין לנו אלא דברי מור"ם ובפרט הרי הש"ך דחה חלוקו של הסמ"ע א"כ ודאי כהכרעת מור"ם נקטינן. ועיין גם להרב פת"ש בס' ש"י סק"ב דשם הקשה דברי מר"ן דסתראי נינהו דכאן פסק דאין שבת בבהמה ושם פסק אפי' עכבו נהר חייב לשלם א"כ סתראי נינהו ע"ש קושייתו וישובו וממנו תראה מדחשיב להני פסקי כסתראי ש"מ דדעתו הוא דמר"ן דעתו היא כי"א קמא וכהכרעת מור"ם ותו לא מידי ודו"ק:
שם סעיף וא"ו השוכר פרה וכו' י"א וי"ח וכו' עיין להרב מאמר קדשין שכתב משם הב"ח דכמו מחלוקת כאן כן מחלוקת בשומרים יע"ש. ועיין בספר פת"ש מה שנוגיע לדין זה וק"ל: