פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן רסב
ס"ב אפילו אבידה ששוה הרבה אם היא של שותפין הרבה שאין מגיע לכל אחד שוה פרוטה אינו חייב להחזיר וכו' וראיתי להרב בעל מש"ה מערכת אלף סמ"ה שנסתפק בשני שותפין שקנו מלוי סחורה אחת ואותה סחורה היתה בה אונאה והאונאה היתה פרוטה אחת דוקא כגון שקנו שוה שש פרוטות בשבע ובזה נסתפק אי אמרינן דחייב לוי להחזיר להם הפרוטה של אונאה הואיל ולגבי המקח מיהא יש פרוטה או אמרינן בתר הלוקחים אזלינן ולגבי הלוקחים הואיל ותרתי המה ומגיע חצי פרוטה לכל אחד מי אמרינן דאינו חייב להחזיר דחצי פרוטה אינו חייב להחזיר יע"ש ואני לעד"ן הרב ה' אפשר דלפי שמה נעלם ממנו דין זה דאבידה דממנו מבואר ומפורש דהגם דלגבי האבידה יש בה פרוטות הרבה דהוי בה חיוב חזרה עכ"ז הואיל ולגבי הבעלים אין שום אחד מפסיד פרוטה שלימה אין חיוב להחזיר דלדעתי אין חלוק כלל ודו"ק:
ש"ע סי"ד ראה שנפל מטביע מחבירו שנפל בתוך החול וכו' עיין להרב שדה הארץ סי"ב שנשאל בראובן ושמעון שנפל לכל אחד מקצת מעות בתוך החול וראובן פשפש ומצא יותר ממה שנפל אפילו הם מטבעות של שמעון ואפילו הם שותפין לא אמרינן אדעתא דידיה ודחבריה הציל אלא הכל של ראובן המוציא ע"ש שפשט לו דין זה מדין דסי"ד ומקומות אחרים באוריך וק"ל:
סמ"ע ס"ק ע"ו וכל ת"ח צ"ע הגם דהסמ"ע הצריך עיון עיין להרב מאמר קדשין דמפשט פשיטה ליה ריש דין ת"ח וכתב שגם הרב שבו"י כתב כך סבירא ליה יע"ש:
וכתב עוד שם משם הרב שבות יעקב וז"ל מי שנאבדה לו אבידה כלי שאין בו סימן ומצאו אחד ובעל האבידה מכירו בטביעות עין גמור והמוציא אינו רוצה להחזיר ואח"כ תפס בעל האבידה בלי עדים אפילו ת"ח לא מפקינן מיניה ובת"ח מותר לתפוס אפילו לכתחילה כהאי גוונא וק"ל: