אור ברסלב
פעמוני זהב סימן רנא

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן רנא

סימן רנ

ס"ב במורם וכן הדין אם וכו' ואומר שמתנת שכ"מ היה המקבל אומר שבריא היה וכו' הנה מדקדוק לשון זה שהנותן אמר שמתנת שכ"מ וכו' והמקבל משיב שבריא היה וכו' ולא נקט בלישנא שהמקבל אומר שמתנת בריא היה כמו שנקט בלשון של הנותן שאמר שמתנת שכ"מ וכו' מזה נראה דוקא באומר בדיוק המקבל שבריא גמור היה אבל אם אחיל ומודה המקבל ששכ"מ היה אלא שמתנתו שנתן היה בתורת בריא פשיטא דלא יש כאן שום ספק דודאי בתורת צוואת שכ"מ היתה ונפקא מינה אפילו אם תפס המקבל מפקינן מיניה ולא מהנייא תפיסתו כמו דמהנייא במקום דאיכא לספוקי כמ"ש הש"ך כאן סק"ו ע"ע הן אמת דדברי מור"ם אלו דכתב וכן הדין וכו' הם מדברי הטור ושם לא עשה שום שנוי מדברי הנותן לדברי המקבל אלא כתב בזה"ל הנותן אומר שכ"מ היה וכו' והמקבל אומר בריא היה וכו' וא"כ מדברי הטור הגם שיש לדייק ג"כ מדבריו ולומר דלא אמר אלא בשוה טוען בריא גמור היה אבל באומר גם הוא ששכ"מ היה אין כאן להסתפק כמו שאמרנו עם כל זה מדברי רבינו הטור אין הכריח כל כך דאיכא למימר רבינו הטור אורחא דמילתא נקט דדרך העולם כך הוא דהבריא נותן בתורת בריא והשכ"מ על הרוב נותן בתורת משכ"מ לכך אורחא דמילתא נקט בדבריו אבל אה"נ אפילו יהיה אזיל ומודה המקבל שבשעת הצוואה חולה היה אלא שמתנתו נתן במתנת בריא אימא דהוי טענה הנשמעת וא"כ אין לדייק כ"כ מדברי רבינו הטור אבל מדברי מור"ם דלא תני בתרוויהו חד לישנא דמן הראוי למנקט בלישניה כדברי הטור שממנו העתיק דבריו ואם בא לשנות גם כן הו"ל לשנות ולמכתב גם בדברי המקבל בזה"ל והמקבל אומר מתנת בריא וכו' אלא ודאי בכוונה עשה שנוי זה לומר לך דטענת המקבל צריך לומר דבריא היה ואזי יש לספוקי בצוואה זה אבל אם המקבל גם הוא אומר דחולה היה אלא המתנה מתנת בריא היתה דבריו מהבל ימעטו ודע לך דדקדוק זה הגם שהוא דקדוק דק מכח שנוי הלשון אל תהבל אותו דבכמה מקומות יש דקדוקי הפוסקי' ממש כעין זה וסומכים עליהם ודוגמת זה יש בדברי הסמ"ע לקמן סימן שט"ז כדברי הסמ"ע סק"ו יע"ש גם יש בידי להביא סמך מכמה פוסקים שמדקדקים הלשונות אך אין כאן מקום להאריך הואיל וראיתי הדבר בעקר הדין מפורש בדעדיפא מזה בספר בני חיי בסימן זה בהגה"ט ס"ד וזל"ה ואם כתוב בה בעין יפה וגוף בריא ודאי מתנת בריא היא הרב מהרשד"ם חלק יור"ד קע"ב גם מהר"ם מפדאווה סימן נ"ב כתב דאם כתב בצוואה בהדייא כעובדי בריא לכ"ע מתנת בריא היא ומהר"ח בנבשתי בתשובה כתיבת יד כתב דלא כתבו הרבנים הנז' שדין מתנת בריא יש לה אלא כשהן חלוקין אם היה בריא או שכ"מ ואי אפשר להתברר על ידי עדים אז אמרינן דאם כתב לשונות אלו ודאי שמתנת בריא היתה אבל אם ידעינן בבירור שהיה שכ"מ אפילו שיכתוב בה לשונות המורים שה"ה ברי מילי דכדי נינהו כיון שאנו רואים שמתנת שכ"מ היתה. לולי אם גילה דעתו שאפילו נותן בהיותו שכ"מ רוצה שיהיה לו דין מתנת בריא ואפילו תימא שדעת הרבנים הוא אפילו דידעינן שהיה שכ"מ היינו דוקא בנדון דידהו אבל מי שאומר שהוא נותן במתנה גמורה אינו סותר למ"ש שהיה שכ"מ דאפשר לפרש שנותן לו באמת ואינו נותן דרך שחוק עכ"ל. הרי מכאן אתה למד לדינא דכתב מור"ם פשוט וברור הוא אליבא דכו"ע דאם מודה המקבל דשכ"מ היה ודאי דכוונת צוואה זו שבאו דבריה סתומים ודאי מתנת שכ"מ היתה ופשוט ודוק:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה