פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן רלא
ע"ש ס"ה ואין עושין אותו מצד אחד עב ומצד אחד קצר וכו' הגם דמדברי הסמ"ע נראה דבקצר יש פסידא ללוקח ובטב למוכר א"כ מן הראוי אפילו משני צדדים לא יהיה לא עב ולא קצר אפילו הכי משני צדדים מותר או עב או קצר דכן מפורש בב"י לעשותו כפי המנהג יע"ש:
ש"ע ס"ך חייבים ב"ד וכו' האי שתות מלבר דהיינו דבר שהקרן שלו חמשה יכול למוכרו בששה דהוי השתות מלבר ודבר זה מדוקדק מדברי הסמ"ע שבס' זה ס"ק כ"ח האחרונים שכתב ז"ל ועוד וכו' דמשם תדקדק ותראה שהשתות שמרויח האדם הוא מלבר מדמוסיף על העידות על החמש עושין שש ואין חשים על המוכר הואיל ואינו מפסיד מן הקרן ש"מ דבאותה מידה היה ראוי להרויח אותה אפילו היא שתות מלבר ודו"ק:
ש"ע סכ"א כל המפקיע השערים וכו' נלע"ד דאפילו בדבר שנהגו בו חומרא אם בא להפקיע את השער יכול הרב להתיר להם כדמצינו במסכת פסחים ד"ל דאמר ליהו שמואל להנהו דמזבני כנדי אשוו זביני אכדנידי ואי לא דרישנא לכו כדר"ש ולדרוש ליהו דהא שמואל כר"ש סבירא ליה אתריה דרב הוא דס"ל אסור ע"כ וכן נמי נאמר בסוכה דף ד"ל אמר ליהו שמואל להנהו דמזביני אסא אשוו ואזבינו ואי לא דרישנא לכו כרבי טרפון וכו' מ"ש משם מוכח דאפילו בדבר שנהגו חומרא אם מיקרים השער מתירים להם והגם דמההיא דסוכה אין משם הוכחה כו"ך כדכתבו שם התוספות דלא היתה כוונת שמואל אלא להפחידם כדי שימכרו בזול עכ"פ מההיא דפסחים יש ללמוד כך כדכתבו התוס' שם בסוכה ע"ש ודו"ק: