אור ברסלב
פעמוני זהב סימן רכד

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן רכד

סימן רכג

ס"א במור"ם ראובן החליף וכו' אבל אם ראובן אינו מודה וכו' בדין זה דסוס לא נזכר כאן שצריך ראובן לישבע שאינו יודע וכן כתב הרב"י בפשיטות שאין צריך לישבע יע"ש. ובאמת לכאורה מאי שינא דין זה מדין הראשון דכתב כאן מור"ם לדעת הרא"ש דאם אינו מביא ראיה ישבע שלא ידע ממיתה בשעת משיכה כמ"ש הסמ"ע סק"ד ומאי שינא זה מזה והמרדכי עצמו בעל דין זה דס"ל דאין צריך בעל הסוס לישבע שאינו יודע שהוא גנוב הוא עצמו מצינו לו שפסק במוכר סוס לחבירו ונמצא בו מום משביעין המוכר שלא ידע ולא הרגיש במום זה מעקרא יע"ש בהרב"י שהביא דברי המרדכי אלו סמוכים זה לזה וגם מור"ם משם הביאם וא"כ צריך לדעת למה המרדכי הצריך שבועה במוכר סוס ונמצא בו מום ולא הצריך במוכר ונמצא גנוב:

ואחר החיפוש מצאתי להכנה"ג בסימן זה הגהב"י ס"ד דמותיב ומפרק לה משם המרדכי עצמו דמחלק דבמוכר ונמצא בו מום ששם הו"ל למוכר לידע הילכך משביעין ליה מה שאין כן דהמוכר לא הו"ל למידע שהיא גנוב הילכך לא משביען ליה. וכדבריו גם אני ישבתי בדינא דמר"ן לקמן ס"ב דעל הטבח להביא ראיה ואם לא הביא ישלם התם ודאי דאין צריך שום שבועה דמה הו"ל למידע בדברים הנסתרים ומקרא מלא הנסתרות לה' אלהינו כתיב ופשוט ודו"ק ועיין בספר ויאמר יצחק סל"ב דפסק כהאי הג"ה שצריך המוכר לישבע הגם שהכנה"ג הביא קושיית הרקאנטי זלה"ה שמקשה היאך משביעין על טענת ספק עכ"ז פסק כדברי מור"ם אלו יע"ש וק"ל:

שם במור"ם ואם אינו מביא ראיה ישבע המוכר ופטור ע"כ ואם הלוקח שעדיין המעות בידו טוען בריא שברשות מוכר היו מומין אלו עכ"ז לא נאמין ליה אפילו אית ליה מיגו דפרעתי כן מבואר מדברי המרדכי ז"ל בעל דין זה. הילך לשונו הצריך ז"ל וליכא להאמינו לשמעון לומר ברשותך נולד המום זה במיגו דאי בעי אמר פרעתיך שהרי אינה טענה ודאית לומר ברשותך נולד דאיכא למימר הרי ידע ונתפייס וסבר וקבל הילכך ממ"ן אינו נאמן וכו' ע"כ. וא"כ מכאן מוכח דאפילו טוען ברי דבריו מהבל ימעטו וק"ל:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה