פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן ריב
ש"ע אין אדם מקנה דבר שאין בו"מ וכו' הנה בדין מוכר שררת בה"ך בודאי דהוי דבר שאין בו ממש וכמ"ש במרדכי סו"פ החובל סקל"ד ח"א קמ"ט שכתב דשררה אינו יכול למוכרה לאחר יע"ש. וראיתי בספר כר"ח סקכ"ז שהביא שם פסק רבני הדור מוהריב"ע ומוהריב"ץ זלה"ה שפסקו דשררת בה"ך אינו יכול למוכרה והביאו לראיתם דברי המרדכי הנז' וסיימו הם בטעמים וכתבו ואנן יהבין בה תבלין ופלפלין וריחא דבוסמים בהך קרקע וכתלים ותקרה וכל כליה והמלאי שבתוכה גופן ממון אבל שררת בה"ך השליחות והירידה לפני התיבה אין גופה ממון וכו' יע"ש. שהאריכו למעט גוף השררה וחשבו דשררת ביה"ך דמייא לנשמה בלי גוף ואין בה תפיסת יד יע"ש אך מסופק הייתי אם מכר גוף הבית הכנסת והמלאי לשררה אי הוה כהקנה בית לדירה והקנה האלן לפירות או לא וצדדי הספק נכרים והן היום האיר וזרח על משבח הדפוס ספר משי"ש להרה"ג מוהר"ב ז"ל וראיתי לו בח"א סכ"ג שכתב ז"ל מוכר בה"ך לפירותיו נ"ל דלא דמי למוכר בית לדירתו דהתם הדירה נסבכת ונאחזת בבית משא"כ במוכר בה"כ לפירותיו דהיינו להנאות הנמשכים מעליית ס"ת וכיוצא אינם נקנים כלל אמנם עכשיו נ"ל דנקנים מדין מחילה ע"כ דברי הרב זלה"ה ולא ראיתי להרב שהביא לעזרתו שום פוסק אלא פסיק ותני כך ולי ההדיוט אחר העיון נראה לי דבמוכר בה"ך לפירותיו בודאי דמהני כמו אילן לפירותיו והגם דבאמת נראה החילוק כמ"ש הרב הנז' דפירות אתו מגוף האילן לא כן הנאות בה"ך לא אתו ממש מגוף ומלאי בה"כ עכ"ז אין לחלק דדמו הנאת בה"כ לפירות שובך ודבש כוורת דפסק הש"ע בסרי"ג דדמו למוכר אמת המים לצוד ממנה דגים דהוי כאילן לפירותיו יע"ש. וכתב שם הסמ"ע דאפילו פירות השובך לא אתו מגופו של שובך וכן הדגים אינם מגוף המים עכ"ז הוי דינם כפירות האילן וכמו דמהני אילן לפירותיו כך מהני שובך לפירותיו יע"ש וא"כ למה יגרע בה"כ לפירותיו מזה ודאי דמהני:
ואל יקשה בעינך על הרבנים הנז"ל מוהריב"ע ומוהריב"ץ זלה"ה שלא מצאו תקון למוכר השררה ונסתייעו מדברי המרדכי כנז"ל הרי היו יכולים לומר דיש קנייה לשררה על ידי מה שימכור לו בה"כ לשררה ומדבריהם משמע לא יש שום תקון זה אינו דהתם לא אתשילו על הנאות ההכנסות של בה"כ אלא על מי שהיה מוחזק בשררת השליחות לירד לפני התיבה על זה נשאלו אם היא נמכרת או לא יע"ש בפשיטות אבל ההנאות הנכנסות מכח בה"כ ומס"ת הגם שלא נולדו מגוף הבה"כ ודאי דלא גרע מפירות שובך זהו משנלע"ד והרוצה לעמוד על פסק הרב מוהריב"ע ומוהריב"ץ זלה"ה ילך אל הכרם דשם הדבר מפורש בפשיטות באורך דבריהם דבשליחות מיירי ומשום שהוא דבר שררה ורבנות אין לה כדאמרו אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לו יע"ש ובאמת גם המרדכי שהביאו לראיתם בהכי דבר וק"ל: