אור ברסלב
פעמוני זהב סימן רג

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן רג

סימן רב

ש"ע ס"ב כל המטלטלין נקב"ח וכו' הנה יש לחקור במי שהקנה הדבר בחליפין ונשאר החפץ מונח בבית מוכר מאי הוי מוכר עליו אם ש"ח או שו"ש וראיתי בס' בית יהודה סי"ט שפסק דאפילו שו"ח לא הוי יע"ש אלא דראיתי להרב זי"ע ן' נאיים זלה"ה בס' ל"ה שמעיקרא רצה לפסוק דאפילו שומר שכר הוי ולבסוף כשראה דברי הרב מוהרי"ע הנז' תמה עליו וכתב לבסוף וז"ל איך שיהיה בנדו"ד שהניחם בבית המוכר ממש פשיטא דודאי הוי ש"ח ואפשר אפילו שו"ש הוי מהראיות שכתבתי עכל"ה שוב ראיתי לרב אחרון בספר גור אריה דק"נ בחדושיו לערובין שהוכיח מדברי התוספות דלא הוי שו"ש ובסוף דבריו הביא מ"ש הרב"י בסו"ס קצ"ח מ"ש שם משם רבינו ירוחם וז"ל הקונה חפץ מחבירו בקנין גמור ונאבד אצל המוכר י"א דהוי ש"ש ויש דס"ל דאפילו שו"ח לא הוי וכן עיקר עכ"ל. וא"כ אלו ואלו דברי אלקים חיים אכן עיקר ההלכה נקטינן כסברת בית יהודה הואיל וכן הכריע רבינו ירוחם וק"ל ועיין בדברי הסמ"ע בס' קצ"ט סק"ט דמשם באירה דאין המוכר מתחייב בגניבה ואבידה יע"ש ודו"ק:

ש"ע במור"ם סעיף יו"ד מעות ומטלטלים וכו' עיין בני חיי הגהות הב"י שכתב דלא פליגי אלא במקח וממכר דוקא אבל במתנה כו"ע מודו דקנה קרקע ומטלטלים יע"ש בדין המחליף דבר אחד בשני דברים ואחר שמשך אחד מהם רצה לחזור עיין זכו"ל אות מי"ם והרדב"ז סת"ן ודו"ק:

שם שנים שקנו זה לזה לחליף וכו' י"א דלא מהני וכו' וי"א דמהני וכו' אך כל אחד יעמוד בשלו ע"כ. לדעתי פשוט דהגם דמור"ם כאן כתב שני הדעות דהיינו דעת הריב"ש בראשונה דס"ל דלא קנה ודעת תרומת הדשן דס"ל דקנה באחרונה ואנן קי"ל כי"א בתרא עכ"ז בכאן אין לדון אלא כסברת הריב"ש שהביא בקמייתא שהרי בס' ר"ט ס"ב הביא סברת הריב"ש לחוד שמע מינה דדעתו לפסוק כסברת הריב"ש ואפילו לסברת הסמ"ע שם בסי' ר"ט סק"ג דכתב וז"ל דמור"ם לא בא כאן לפסוק הדין אלא לומר דהי"א דלא מהני קנין בשנים שהחליפו יש להם קצת ראיה מדין זה דהאומר כל אשר בבית זה מכור לך בכו"ך עכ"ל. עם כל זה יש הוכחה מכאן לפסוק כסברת הריב"ש דהא כתב הסמ"ע דיש סמך לסברת הריב"ש מההיא דהמוכר לחבירו מה שיש בתיבה זה אני מוכר לך וכו' וא"כ הואיל ופסק מר"ן האי דינא דכל מה שיש בתיבה א"כ גם זה כוותה דהא לדעת הסמ"ע ס"ל דדעת מור"ם הוא דשוים דינים אלו דהמחליף עם האומר מה שיש בבית מכור לך וכו':

והגם דסיים הסמ"ע דאפילו לדעת הסוברים במחלי' דמהני שהיא סברת תרומת הדשן עכ"ז מודו בהאי דינא דהאומר כל מה שיש בתיבה אני מוכר לך דלא קנה וכמו שמחלק שם בסוף דבריו עכ"ז כבר מלתינו אמורה דכתב הסמ"ע בתחילת דבריו דלדעת מור"ם שקולים הם ויבואו שניהם דדמיא סברת הריב"ש לפסק מר"ן דפסק בדין תיבה סתומה דלא קנה גם בזה לא קנה הואיל ומור"ם דימה אותם הכי נקטינן כסברת מר"ן וכן כתב הש"ך כאן סק"ו ובס' ר"ג סק"ג דכוותיה דהריב"ש נקטינן זולת אם יהיה הדבר באופן המועיל לסלק האסמכתא. עיין עליו לקמן סימן ר"ז איזה אופן מועיל לבטל האסמכתא וממנו תלמד ודו"ק:

שם וי"א דקיים אצל הקרקע ובטל אצל המעות ע"כ עיין ספר חתם סופר סק"א וסק"ו וקע"ג וקצ"ו ועיין בס' ויאמר יצחק ספ"ז ועיין בדברי הש"ע לעיל סימן ס"א ס"ד במה שכתב בין יהודי בין גוי וכו' וכמ"ש פתחי תשובה שם ודו"ק:

שם אך כל אחד יעמוד בשלו וכו' עיין בס' של"ב במור"ם ס"ד ועיין בטו"ז ריש סרמ"ה מדין המקנה חצי נכסיו לאחר יעו"ש ועיין ח"ס סק"ג ודו"ק:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה