פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן קצז
ס"ג ואם משך שלא בפני בעלים צריך שיאמר לו קודם שימשוך לך חזק וקני ע"כ ואם המוכר מכר לקונה הבהמה ולא משך ולא אמר ליה לך משוך וקני אלא לאחר שנגמר המקח בניהם נתן המוכר לקונה המוסירה שהוא הרסן שנותנים בפה הבהמה כדי למושכה ונתן אותה המוכר לקונה בסתם ואח"ך הלך הלוקח ומשך הבהמה פשוט דאפילו היתה משיכה זו שלא בפני המוכר קנה אותה דהואיל ומסר לו המוסרה הוי כאלו אמר ליה לך משוך וקני דדמי מסירה זו של המוסירה למאי דכתב מרן בס' קצ"ב ס"ב שאם מסר לו המפתח או דליו של בור דקנה הבית או הבור אם החזיק בו אפילו שלא בפני המוכר וגם כאן הואיל ומסר לו הרסן קנה ודומייא ג"ך למשכוכית שכתב מרן בסעיף שאחר זה ודו"ק:
במור"ם ס"ד מכר לו עשרה בהמות וכו' קונה במסירה אם מסר לו וכו' הגם דמור"ם כתב כאן דין זה ולא נזכר בו שום מחלוקת לאו דסמכא הוא דהא לדעת הש"ע כבר פסק בס"א דמסירה לא קניה כלל ובודאי דמור"ם לא כתב כאן פסק זה אלא לפי שטתו דפסק כסברת האומרים דמסירה קנייה כתב ג"ך כאן כך והגם דלעיל בס"א כתב די"א דוקא בבהמה גסה הוא מהנייא מסירה וי"א דגם בדקה ובכאן סתם דבריו בודאי דכוונתו היא כאן לכל מר כדאית ליה אבל לש"ע דודאי ליתא להאי דינא וכן כתב בפשיטות הרב"י אחר שהביא סברת מהרי"ו ועל סברא זו סיים עלה וכתב וכבר כתבתי שאין בהמה נקנית במסירה יע"ש א"ך לא כתב מור"ם דבריו אלא לשטתו ודו"ק: