פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן קפט
ש"ע ס"א אין המקח וכו' אין שום אחד יכול לחזור אפילו לא היו עדים בדבר ע"כ. כ"כ מר"ן ג"כ בס' קכ"ט ס"א ובס' קצ"ה ס"א ועיין בש"ך סקכ"ב ס"ק כ"ט ע"ע וק"ל:
סמ"ע סק"א וכך כתב הטור לקמן סרמ"ג ועוד כתבו המחבר לעיל בס' ס"ו סי"ג וכן הדין בשכירות עיין לקמן ריש ס' שט"ו עכ"ל לא ידעתי למה לא כתב דגם בס' רמ"ה פסק המחבר כן בסי"ט וק"ל:
מי שהיה לו פקדון ביד חבירו וקנאו ממנו הנפקד אם זכה בו הנפקד על ידי שהוא מונח ברשותו) עיין הטור סו"ס קפ"ט דכתב דלא קנה והרב"י בבד"ה כתב שיש טעות בדבריו אכן הרטו"ז ישב קושייתו של הרב"י על הטור ולפי דבריו בישוב השני שכתב והניח הדבר כפשטיה דלא קנה דרשות הנפקד כרשו' המפקיד דמייא יע"ש. ואנן בדידן דגרירי בתר מר"ן נראה דפסקינן כסברת מר"ן בבד"ה הואיל ונראה דכך פסק בש"ע ס"ר דקדק שם ותמצא נחת גם מדברי הרב"ח נראה דקנה ע"ע בישובו שעשה לדברי הטו"ר ועיין להרב מאמר קדישין שהחזיק בישובו של מר"ן בבד"ה וא"כ ממנו לא נזוז ובפרט דהואיל והוא מוחזק יכול לומר קי"ל ואין זה מקרי מחלוקת בעקר התפיסה שאמרו לא מקרי מוחזק ודו"ק כי קצרתי וק"ל:
רפאל אנקאווא סי"ט
הלכות מקח וממכר