אור ברסלב
פעמוני זהב סימן קעג

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן קעג

סימן קעב

ש"ע ס"א השותפין ובכתבי הקודש וכו' אין חולקין ע"כ זה לשון הרב משכנות הרועים מערכת בי"ת אוי"ט אחים שירשו מאביהם בהך אינם יכולים לחלקה לשנים כי זה דרך בזיון לבה"כ כמו ס"ת ועיין בכנה"ג סקע"א בהגהו"ט אות זיי"ן אמנם בסי' קע"ג בהגהות הטור אות אל"ף במצוה ובקום עשה עשה מעשה ע"כ מהר"א ן ששון ז"ל עש"ב ודו"ק:

ש"ע ס"ב אם חלקו וכו' עיין בסי' קע"ה דאם היתה החלוקה בטעות בטל הגורל ועיין בס' פתחי תשובה בס' זה מדיני הגורל ועיין בס' מש"ה מערכת גימ"ל או"ט וק"ל:

ש"ך סק"ב ואין להם ועיין בסמ"ע וכו' וע"ל מ"ש בשם הרא"ש בסי' קע"א וצ"ל דהסמ"ע לא קאי אלשון הש"ס דאחין שחלקו אלא הלשון הטור והמחבר ודו"ק ע"ך נראה לי דמ"ש כאן הש"ך וע"ל מ"ש בשם הרא"ש בסי' קע"א ט"ס נפל וצ"ל סקע"ב סק"ד דשם מוקי הסמ"ע דהרא"ש מוקי ההיא דאחין שחלקו בדשמו שומא ועלוי וכו' יעו"ש ובכאן הסמ"ע מוקי לה בדלא שמו שומא ועלוי זהו תוכן קושייתו דהש"ך ועל זה תרץ דהסמ"ע לא קאי אלשון הש"ס אלא על לשון הטור והמחבר וכל זה הוא לשטת הש"ך במקום שרוצה לתרץ דברי הסמ"ע בלא הג"ה אבל לפי מאי דמגיה שם כמ"ש שם אין אנו צריכים כלל לזה ודו"ק:

ש"ע ס"ג האחים שחלקו וכו' אין להם זע"ז וכו' עיין בס' כר"ח ח"א סט"ו בפסק אחד של הרבנים מוהר"ר יעב"ץ והמשב"ר זלה"ה שפסקו בשנים השותפים בחצר ולאחד חלקו מבורר העלייה והאלבראח שלפניה ולאחד הבתים שבחצר מה דינו אם יכול בעל העלייה להשתמש בחצר פסקו דבעל העלייה כבר נסתלק מהחצר ולא נשאר לו כי אם דריסת הרגל ושטיחת האלכליע ונתוחם ותשמש בבאר ובבה"ך ותו לא מידי יע"ש:

ואני אמרתי דיש ללמוד מדבריהם דבעלי החצר אין להם רשות לעלות מעליותו של בעל העלייה דרך המדרגות לעלות לגג דבשלמא בעל העלייה הואיל ועדיין לו זכות באמצעה של חצר לכניסה ויציאה נימא דגם לשטיחת האלכליע הואיל ואין לו מקום הראוי לשוטחם כי אם באמצעה של חצר ודאי אדעתא דהכי נחתי אבל בעל הבית שבחצר מאן שם לו מדרך כף רגל בעלייתו של חבירו דהואיל וחבירו נטל העלייה לעצמו א"כ הדר דינו של חצר זה כאלו מעולם לא היתה בה עלייה ותו לא מידי:

הן אמת דראיתי בס' הנז' בסי' קע"ב ג"כ פסק אחד של הרב מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה דשם פסק בראובן שהיתה לו חצר סמוכה להחצר של שמעון ובכותל המפסיק בניהם היתה בו פתח קטן הנקרא פורטיו ורצה שמעון לסתום הפתח כי אין רצונו שיכנסו בני החצר האחרת לחצרו וראובן משיב אין לך רשות כי חצרי אין בה מדרגות לגג פסק שם שהדין עם ראובן ליכנס בפתח ההוא וכל בני חצרו בעת שצריכים לגג לעשות צורכיהם דוקא כגון כבוס והאלכליע ובעת שיצטרכו לתקון בגג תקון הכרחי אבל ללא צורך יכול שמעון לסתום ואם יצטרכו בעלי החצר איזה תקון הכרחי ממקום הפורטו עד מקום גגותיהם לאחריות שני החצרות כפי שטת הבקאים יע"ש עכ"ל לא תטעה לומר דפסקים אלו סתראי נינהו דאין זה ענין להתם ולא קרב זה אל זה דהתם מדין חזקה נגעו בה כיון שיש לו פורטיום והחזיק ליכנס להשתמש דרך חצר חבירו אינו יכול לעכב עליו ובכאן הוא אופן אחר וק"ל:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה