אור ברסלב
פעמוני זהב סימן קיז

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן קיז

סימן קטו

ש"ע ס"ב. משכונה אם משכנה לו סתם דינה כאפותיקי סתם וכו' ופירש הסמ"ע סק"י דהיינו השכינה לו לאכול פירות בנכייתא יעו"ש וראיתי בספר קדמון בכתיבת יד והוא מכונה ע"ש רבני פאס יע"א הקדמונים ששם מקשה וז"ל שאלה תשיבני סתירת שני הדינים שבחומ"ש סי' קי"ז ס"ב פסק ש"ע שבמשכונה סתם דינה כאפותיקי סתם ופשוט הוא דבאפותיקי סתם אם שטפה נהר גובה משאר נכסים ובי"ד בהלכות רבית בס' קע"ב ס"ג פסק שבמשכונה זו וכו' אם נותן לו דבר קצוב לשנה כדי שיקבל אחריות מנפילה או שריפה יש מי שאוסר ומשכונה דידן בנויה ע"פ משכנתא דסוריא וכמסיים בה הרמב"ם ז"ל שכ"ז שירצה לסלק למלוה אחר זמן המשכונה יחשוב וכו' ויחזיר לו שאר הדמים וכיון שכן דינה כאפותיקי מפורש דהא כיון דלא מצי מלוה לפדות לעולם א"כ הו"ל אין לך פירעון אלא ממנה דנפקא בלי כסף ותצא כולה בניכוי הילכך אם שטפה נהר אזלא לה ואם ירצה לקצוב עמו על אחריות נפילה ושריפה אסור זה נ"ל ברור ע"כ מצאתי שם כתוב ואני הדל קשה לי על דברי הרב המקשה הנז' למה הוצרך להביא בדבריו מ"ש מר"ן בס' קע"ב ס"ג יש מי שאוסר אם מקבל עליו אחריות וכו' הרי אפילו אי הוה מותר תקשה קושייתו הנז' דהואיל ולא התר מר"ן המשכונה אלא באופן שאין המלוה יכול לכפות ללוה לעולם וכמ"ש שם בריש סקע"ב ס"א א"כ אין לך אפותיקי מפורש יותר מזה אבל משכנתא בנכייתא דכתב מור"ם שם ס"ל למר"ן דלא צריך למיעבד הכי וא"כ מצאה הקושייא מקום לנוח כיצד יתקיימו דברי מר"ן דכתב כאן בתחלת הסעיף משכונה סתם דינה כאפותיקי וכו' כיצד נמצא משכונה סתם אלבא דמר"ן הרי כל משכנתא אסירא זולת מ"ש איהו ז"ל בסע"א וההיא דין אפותיקי מפורש אית לה כדאמרן ואולי להרחיב הדברים ולהוסיף לחזק קושייתו כתב כן:

ובעקר הקושיא נלע"ד דהגם דלדעת מר"ן לא מצאנו צד התר במשכנתא סתם שהיא משכנתא בנכייתא עכ"פ כתב מהו דינה אם עברו וכתבו כך דהגם דלגבי אכילת פירות יש לדון בה דלדעת מר"ן אסירה עכ"פ לענין אחריות אם נשרפה דינה כאפותיקי סתם ותו לא מידי ובפרט הואיל ומצינו דלשון מר"ן זה הוא כולו מדברי הטור והטור כתב דינו להשמיענו שני הדינים דין משכנתא סתם שהיא בנכייתא ודין משכנתא כדסוריא על כן אין קושייא על דברי מר"ן דלשון הטור כמתכונתו נקט הגם דלגבי דידיה לא שייך משכנתא סתם לא רצה לשנות דברי הטור ואגב סיפא נקט רישא ודו"ק עכ"פ אתייא מבינייא מקושיית המקשה למדנו דמשכונה דידן שכותבים בה תמשך לרצון הלוה בנכוי פש"ן וכו' דין אפותיקי מפורש קרינן בה וכן ראיתי להרב חוש"י ז"ל דכך מפרש פשיטא ליה יעו"ע בח"ב סימן צ"ה יעו"ש והגם דלא פירשו מהיכן שמיעה להו הן אמת וד"א דכן מפורש יוצא מדברי הש"ע יור"ד סקע"ב ס"ג דכתב דאסור ליתן לו דבר קצוב לכתוב עליו אחריות וכו' ואם הוי דינה כאפותיקי סתם אפילו לא יתן לו הרי אחריות נפילה וכו' עליו אלא ודאי דין אפותיקי מפורש יש לה דמר"ן אמשכנתא דסוריא קאי שם ודו"ק:

ס"ז בהג"ה. אבל קדושת דמים אינו מפקיע מדי שעבוד אלא יפדנו המלוה בדבר מועט לכאורה יש להקשות ממ"ש מר"ן בס' קי"א ס"ב וז"ל הקדשות הרי הם כמשועבדים ואין נפרעין מהם כל שיש בני חורין וכו' דמשמע דאם לא היו בני חורין גובין מהם בלי פדייה כלל דאין לומר דהכוונה היא במאי דאמר גובים מהם היינו על ידי פדייה דזה דוחק דהו"ל לפרש ולא לסתום אלא דיש ליישב ולומר דתרי מיני הקדש יש דמור"ם דבר כאן בהקדש לבד"ה דאפילו אין בית בזמן הזה עכ"פ חל שם הקדש עליהם אבל שם בס' קי"א דבר בהקדש לעניים דדינו הוא כנכסי הדיוט וכמ"ש מר"ן בס' צ"ה ס"א וז"ל והקדשות שאמרו דוקא הקדש גבוה אבל הקדש עניים או לס"ת וכיוצא נשבעים עליהם כמו שנשבעים על נכסי הדיוט ע"כ שוב ראיתי להרב מאמ"ר קדישי"ן שכת' וז"ל אלא יפדנו כתב מהר"ם מטראני ודוקא לבד"ה אבל הקדש בזמן הזה סתמו לעניים ואין צריך פדיון ע"כ וא"כ א"ש מאי דאמרן ודו"ק:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה