פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן צ
בש"ך סק"ג ואינם יודעים וכו' ומשמע דמה שיודעים בבירור חייב להחזיר וכו' עיין לקמן בדברי הסמ"ע סקמ"ג דלא כן הוא דעתו וק"ל:
סמ"ע סקמ"ג. עד שצריך להחזיר בלי שבועה ולא דמי לנגזל הנ"ל וכו' ראיתי להרב בעל ברי"ת אבו"ת ז"ל שכתב וז"ל משמע מלשונו דאף על מה שראו העדים צריך שבועה וז"א כמ"ש הש"ע בסעיף שלפני זה שהרי עדים ראו מה גזל הרי לך בפירוש דמה שראו העדים צריך להחזיר בלי שביעה וא"כ בזה הו"ל לתרץ בקיצור ועיין בש"ך סק"ג שהוכיח לדין זה מלשון הרי"ף ולא ידעתי למה הוצרך לדיוק ממ"ש והרי מפורשת בדברי הש"ע בסעיף שלפני זה וכמ"ש וצריך ישוב לכל זה ודו"ק עכ"ל ואני ראיתי ולא אבין דהא כוונת הסמ"ע להקשות דין זה מההוא דינא דלעיל דבנכנס לבית חבירו והוציא כלים ועדים ראוהו שנכנס ריקם ויצא מלא דצריך בע"ה לישבע ויטול והתם יכול להיות דס"ל להסמ"ע דאפילו ראו העדים הכלים אפילו הכי בעה"ב צריך לישבע אפילו על מה שראו העדים והטעם הוא הואיל ואינם יודעים בבירור שהם גזולים וכמ"ש כאן הסמ"ע בתרוצו שמתרץ מאי שנא האי מהך דינא והסמ"ע לא ס"ל כדקדוקו של הש"ך שמדקדק מדברי הרי"ף דבכלים שראו העדים אין צריך עליהם שבועה וכמ"ש סק"ג אלא דהסמ"ע אית ליה הפך מזה ותמה שכתב ג"כ כאן מר"ן בסי"ד דניטל בלא שבועה אין ממנו ראיה לראוהו נכנס דלעיל ס"א דצריך לישבע דכאן בסי"ד מיירי שלא היה בע"ה שם ונכנס והוציא כלים אנן סהדי שגזלם והוי דינם כדין חטף שבסעיף ט"ו אבל לעיל שהיה בע"ה שם בבית מאן לימא לן דודאי גזלם יכול להיות כדבריו לכך איכא למימר אפילו בכלים שראו בידו צריך בע"ה לישבע ויטול ובזה נמי שקטה תמיהתו שתמה על הש"ך שמדקדק בסק"ג מההיא דהרי"ף ולא הביא ראייתו מדינא דמר"ן דסי"ד דשאני אותו דין שהיה בעל הבית בתוך ביתו מדין דסי"ד שלא היה האיש בביתו דודאי כל מה שהוציא בודאי גזול בידו ודו"ק: