אור ברסלב
פעמוני זהב סימן מג

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן מג

סימן מב

ש"ע ס"ט שטר מתנה וכו' ולא היה עד שנת נ"ח וכו' ואי הוה שנת נ"ז ארוס עם בתו אי עבדי אינשי דקרו לארוס דידיה חתניה עיין להרב מש"ה מערכת א' אות פ"ד ששם ציין הפוסקים שדברו בזה ע"ע וק"ל:

ש"ע אעפ"י שאין כתוב בשטר וכו' עיין להרב הגוא"ל שכתב ז"ל כתב בתשו' בנ"י שמוא"ל כ"ו דוקא להוציא אבל להחזיק יכול לומר שהוא על שטר אחר שסכומו כך אם לא שיש אומדנות מוכיחות ע"כ:

ש"ך סקכ"א אין כל זה וכו' כלומר השתא מפרש וכו' ואם כת"י יוצא ממקום וכו' ואם המקבל וכו' ובע"ש כתב וכו' ולא נהירא וכו' כוונת הש"ך פשוטה דבא לפרש דברי הרשב"א ז"ל ומר"ן שכתבו דאם אין כתב ידם יוצא ממקום אחר יכולים לחתום אחר מומן שני ואם כתב ידם יוצא שוב אין נאמנים וכו' פירש איהו הכוונה דמר"ן דאמר אם אם כתב ידם יוצא שוב אין נאמנים וכו' לאו למימרא דשוב אין נאמנים ולא יכתבו לו שטר אחר דזה לא נהירא לחלק אלא הכוונה דהרשב"א ומר"ן שאמרו שוב אינם נאמנים הוא לענין אם המקבל מכחיש אותם ואומר להם שבשנת נ"ז קנו מידו המקבל נאמן ואם מודה שנעשה בש' נ"ח הוא פסול וכו' ועל זה סיים אח"כ ובע"ש כתב דאם כתיבת ידם יוצא ממקום אחר אין נאמנים לחתום שטר אחר וע"ז כתב עליו איהו לא נהירא וכו' ודו"ק:

סמ"ע סקכ"א אלא א"כ מפורש וכו' ובע"ש וכו' ולא ידעתי למה כתב ומכרה קודם שנכתב וכו' מדברי הסמ"ע כאן מוכח דאין הקרקע משתעבד אלא הקרקע שיש לו ללוה בשעה שקבל המעות בהלואה וכמ"ש לקמן בס' ק"ד אבל הקרקע שקנה בין שעת ההלואה עד יום שכתבו השטר לא נשתעבד ועל זה יש להקשות א"כ היאך יוצדק הדין שכתב מר"ן כאן סי"א דאפי' ראו ההלואה בניסן ולא כתבו לו עד תשרי הואיל ולאו שטר אקנייתא הוא כותבין יום שנמסר בו השטר הרי יש לחוש דילמא קנה קרקע בין יום ההלואה ליום המסירה ולפי דעת הסמ"ע הרי אין הקרקע משתעבד אלא הקרקע שהיה לו בשעת ההלואה ולא בשעת הכתיבה. אלא דזה מבורר יוצא בב"י סו"ס ט"ל דשם הוא עיקר דין סעיף י"א שפסק מר"ן כאן דשם הביא הרב"י דברי בעה"ת ומשם מפורש דיש חלוק דבשטר אקנייתא שעבוד הלוה הוא משעת הקנין ובדלא אקנייתא השעבוד הוא משעת מסירה וליכא אותה חששא יעו"ש:

מעתה יש לנו לומר דדינא דסעיף זה דשטרי חוב המאוחרים כשרים אם כתב דאקנה תמצא אותם בין בשטרי אקנייתא או אפילו בדלא אקנייתא וכגון מאי כגון שכתבו לו העדים השטר בניסן ומסרוהו לו בניסן אך כתבו בו זמן של תשרי ודאי מאוחר הוא דביום שנמסר לידו זכה וחיישינן דילמה יקנה קרקע בין יום המסירה ליום הזמן שנכתב בזה השטר ולא נשתעבדו. וממילא פסול אך אם היה כתוב בו דאקנה כשר ואל יקשה בעיניך היאך תמצא בשטר דלאו אקנייתא יהיה כתוב דאקנה דזה אינו ועיין בס' משחד"ר בנימוקי מהרמ"א זלה"ה שכתב דאפילו בשטר דלית ביה קנין יכול להתנות בשעת הלואה ששעבד לו שקנה ושיקנה ודו"ק:

ש"ע סכ"ג. ראובן ושמעון וכו' אם יכתבו הרשאה וכו' מלשון זה דאם יכתבו. פשט הלשון משמע אם יהיה באופן זה ואם לא. לא. א"כ מוכח דאין שמעון יכול לכוף לראובן לכתוב לו הרשאה:

גם יש לדקדק דודאי אין לכוף לראובן ממה שפסק דלוקח יכול לדחותו ולומר לו הנחתי לך וכו' ואי באמת כייפינן ליה לראובן לכתוב לו ההרשאה א"כ אטרוחי ב"ד למה. היה לן לדונו שיטרוף ממנו דאמרינן ליה לזה הלוקח מאי אהני לך בדחייה זו עכשיו הרי יום מחר מוכרח אתה לתת לו הקרקע כי מוכרח הוא על ראובן לכתוב לו הרשאה ויבוא לגבות ממ"ן וא"כ אטרוחי ב"ד למה לי אלא ודאי האמת הוא שאין שום חיוב על ראובן לכתוב לו ואזי מהנייא דחיית זה הלוקח שדוחה לשמעון כי לבו אומר לו שמא לא ירצה לכתוב לו. זה נראה לי מדקדוק הלשון ומן הסברא ותהלי"ת כאשר דמיתי כן מצאתי בלמודי בגמרא בכתובות פרק מי שהי"ן שכן כתב הריא"ז וז"ל ונראה בעיני שאין זה יכול לכוף את חבירו שיכתוב לו הרשאה אם לא ירצה חבירו יעו"ש ודו"ק:

ש"ע סכ"ה. מי שהוציאו עליו שט"ח וכו' יש כח במחילה זו לבטל השטר ע"כ ראיתי להרב מ"ק בס' ס"ה סקמ"ח שכתב ז"ל כתב כ"ג שובר שנכתב עד יום פלוני והיה לו מלוה בשטר שזמן הלואה קודם השובר וזמן פירעון אחר השובר ופסק אם השובר הוא שובר של מחילה גם הלואה זו בכלל ואם הוא שובר של פירעון אין הלואה זו בכלל וכתב עוד כל שובר מסופק מרעי לשטר ודאי ועכ"פ לא מפקינן שטרא מניה ולעולם אמרינן יד בטל השובר על העליונה מפני שהוא מוחזק ויד בעל השטר על התחתונה מפני שבא להוציא עכ"ל יעו"ע:

סמ"ע סק"ן. שק"ן.פ"ר שכתבתי דה"ה אם באחד כתוב אדר סתם ובשני כתוב אדר ראשון דהו"ל כאלו נכתב בשניהם אדר ראשון עכ"ל מכאן יש להוכיח במי שהוציא שטר על חבירו שכתוב באדר שני והאחד הוציא שובר שכתוב באדר סתם דבעל השטר גובה הגם דקי"ל דיד בעל השטר על התחתונה נגד בעל השובר כמ"ש בסעיפים הקודמים אפילו הכי כאן נראה פשוט דיד בעל השובר על התחתונה דהא מבורר מדברי הסמ"ע דאפילו בפני שטר שכתוב בו אדר ראשון והנכסים קיימי בחזקתיה אפילו הכי. גם במי שכתוב בשטר אדר סתם הוי כאלו מפורש ראשון ויחלוקו או מי שזמנו קודם בימות החודש יפרע תחלה ודו"ק וכן ראיתי להרב דמש"ק אליעז"ר שפסק כן משם בעל התרומות וק"ל:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה