אור ברסלב

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן ג

סימן ב

ש"ע ס"א אין ב"ד וכו' וכל שלשה וכו' עיין בבית יאודא למוהררי"ע זלה"ה חלק אהע"ז סו"ס י"ט יעו"ש:

ש"ע ס"ב פחות מג' וכו' כל שאינם שלשה ולא קבלום עליהם ואינן מומחים לרבים וכו' הנה למסקנא דמילתא מדברי הסמ"ע סק"ז ומדברי הש"ך סק"ח דדיינים שקבלום עליהם לדון ביחיד או בשנים לדעת הסמ"ע הוי המודה בפניהם כמודה בב"ד של שלשה וגם אינו יכול לחזור בו מחובא לפטור וכו' אבל לדעת הש"ך לא מהני אפילו המחום רבים עליהם לא מהני כלל יעו"ש סק"ח אכן ראיתי בספר כר"ח להרב הגדול מוהר"ר מו"ר נר"ו סל"ה שכתב דהרב נתיבו"ת המשפ"ט אחר שהביא סברת הסמ"ע והש"ך תמוה יתמה הרב הנז' על דברי הש"ך ולסוף הכריע הרב הנז' כדעת הסמ"ע יעו"ש:

עוד הובא שם משם הרב רבינו יעב"ץ זלה"ה כתוב וז"ל משרבו הרמאים שבעומדם לדין ורואין חובה ממשמשת ובאה על ידי טענותיהם הא' בורחים מן האמת ומשנים טענותיהם ולמדו לשונם דבר שקר נהגו ב"ד שלפנינו זלה"ה שלא לדון אלא על טענה הראשונה שכל המשנה ידו על התחתונה וכן נהגנו אחריהם וראיתם שאמרו והוי זהיר שמא מתוכם ילמדו לשקר ואפילו מפטור לפטור זולת אם יראה לב"ד בבירור גמור שלפי תומו עשה ולא הרגיש שהיה לו חיוב על טענה הראשונה ונהגו שהמודה בפני אחד מב"ד כמודה בפני ב"ד של שלוש ואינו יכול לשנות טענותיו ומשום הכי נהגו שאם התחילו לדון אצל אחד מבדי"ץ אין יכול לגמור הדין אצל דיין אחר כדי שלא ישנו טענותיהם וחתום הרשב"ץ זלה"ה משם הרה"ג כמוהר"ר יעב"ץ זלה"ה שהעד העיד בנו שמנהג בתי דינין של פא"ס יע"א כך הוא ובעקבותיהם אנחנו הולכים א"ך ודאי דהכי נקטינן גם כן ראיתי לרב אחרון חביב הוא הקדוש מוהר"י ן' וואליד זלה"ה שכך פסק בספרו ח"א מכח דברי הרב יעב"ץ הנז"ל וחייבים לשתות בצמא את דבריהם ועיין בפתח"י תשוב"ה בסימן זה סק"ז וק"ל:

סמ"ע סק"ח לא הוחזק וכו' לכאורה נראה דכוונת הסמ"ע היא לומר דמר"ן איירי בדלא אמר אתם עידי קא מיירי אבל באמר אתם עידי לא גרעי משאר עדים דעלמא וכו' דמהני בהו הודאה וגם אם כפר ואמר לא היו דברים מעולם ואמר אתם עידי ואח"ך באו עדים שלוה חייב לשלם כמ"ש בס' ע"ט ס"ט יעו"ש ועל זה בא הש"ך לומר דיכולים לפרש דברי מר"ן בדאמר אתם עידי קא מיירי ולא לומר אלא שאין להם דין דיינים שיהיה מוחזק כפרן גם אם טען להבא שפרע אלא כדין עדים דיכול לומר להבא שפרע ולא פליג הסמ"ע והש"ך אלא דראיתי להרב באה"ג ולהבאה"ט דמפרשי לדברי הסמ"ע והש"ך דפלגן בהדייהו יעו"ש על כן מוכרח לומר דדברי הסמ"ע כוונתו לומר דמר"ן לא דיבר כלל באומר אתם עידי אבל באומר אתם עידי דין דיינים אית להו וכוונת הסמ"ע הכי הוא דמר"ן מוכרח לא דיבר אלא דבלא אמר אתם עידי איירי דאי באמר איירי זה לא יתכן דזה מהני לכ"ע בכל עידים וכו' וא"ך למה אמר כאן לא הוחזק כפרן דמשמעותו הוא בין אם יאמר כבר פרע או להבא דסתם הוחזק כפרן הכי הוא דבין יאמר כבר פרע או להבא יאמר פרע אלא ודאי בדלא אמר אתם עידי איירי א"כ דון מינה אם אמר אתם עידי אזי הוחזק כפרן וסתם הוחזק כפרן בין על העבר או להבא וא"ך ודאי דכוונתו לומר דדין דיינים יש להו דאי לא. כיצד יהיה מוחזק כפרן אם יטעון שפרע להבא אלא ודאי באומר אתם עדי דין דיינים יש להו ופליג על הש"ך ודו"ק:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה