אור ברסלב
פסקי הרא"ש על עירובין פרק י › הלכה ה

פסקי הרא"ש על עירובין· רבנו אשר ב"ר יחיאל

פרק י · הלכה ה

הלכה ד

א מתני' זיז שלפני החלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת:

ב גמ' והאי זיז דמפיק ליה לרה"ר למעלה מעשרה טפחים וכל למעלה מעשרה לא שלטא ביה רשות הרבים הלכך נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת כיון דבהדי רשות היחיד הוא כרה"י דמי. מיהו אין נותנין עליו אלא מאני דמיתברי כגון קערות כוסות וצלוחיות וכיוצא בהן דאי נפלי לרשות הרבים מתברי ולא אתי לאיתויינהו. אבל כלים דלא מתברי אסור דחיישינן דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו מרה"ר לרה"י. תניא נמי הכי זיז שלפני החלון נותנין עליו קערות כוסות וצלוחיות. ומשתמש בכל הכותל עד עשרה התחתונים ואם יש שם זיז אחד למטה ממנו אין משתמש בו אלא כנגד חלונו בלבד: האי זיז היכי דמי אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש. פי' רש"י אע"ג דאוקימנא בכלים הנשברים. הני מילי בדאית ביה ארבעה דלא שכיחי למיפל כולי האי. אבל אי לית ביה ארבעה דרובא נפלו ליה מיחזי כמאן דשדי להו לרה"ר. וקשה לפירושו כיון דאפילו ברחב ד' אסר כלים שאין נשברים. איזה שיעור ניתן לזיז להשתמש עליו כלים שאין נשברים. כיון דברוחב ארבעה אסור הוא הדין ברחב ארבע אמות. דלענין שבת חשיב רשות ארבעה טפחים כמו ארבע אמות או יותר. וגג שאין לו מעקה העומד אצל רשות הרבים יהא אסור להשתמש עליו בכלים שאינן נשברים דלמא נפלי ואתו לאיתויינהו. הלכך נראה לפרש דברחב ארבעה שרי לאישתמושי ביה אפילו כלים שאינן נשברים. וכי פריך לעיל ליחוש דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו הא דלא משני ליה ברחב ארבעה ובכלים שאין נשברים משום דסתם זיז אין בו רחב ארבעה. והאי דדייק גמרא אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש ולא משני ליה דאיירי בכלים הנשברים. משום דעל כרחך לא מתוקמא בכלים הנשברים מדקתני לא ישתמש בו אלא כנגד חלונו בלבד. הלכך רישא דברייתא דאיירי בזיז כל שהוא נקט קערות וכוסית דמשתברין. וסיפא דחלון משלימו לארבעה איירי בכל הכלים: ואי דאית ביה ארבעה אמאי כנגד חלונו בלבד. בכל הכותל נמי לישתמש. אמר אביי דלית ביה ד' וחלונו משלימו לארבעה. כנגד החלון משתמש דחורי החלון הוא. דהאי גיסא ודהאי גיסא אסור:

ג מתני' עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים. ברה"ר ומטלטל ברשות היחיד ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות. לא יעמוד אדם ברה"ר וישתין ברשות היחיד. ברה"י וישתין ברשות הרבים. וכן לא ירוק. רבי יהודה אומר מי שנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק:

ד גמ' וכן לא ירוק. אמר רב יוסף השתין ורק חייב חטאת. אע"פ שלא עקר מעל גבי מקום ארבעה מחשבתו משויא ליה מקום. ודוקא כה"ג דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר. כגון זרק לפי הכלב שיאכלנו או לפי הכבשן שישרף שם וכן השתין ורק. אבל זרק לתוך ידו של חבירו אפילו במתכוין לא אמרינן מחשבתו משויא ליה מקום אלא דוקא משום דידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן מוכח בפ"ק דשבת (דף ה.):

תוכן העניינים

פסקי הרא"ש על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה