פסקי הרא"ש על בכורות· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק ו · הלכה ג
א מתני' בעל חמש רגלים ושאין לו אלא שלש ושרגליו קלוטות כשל חמור:
ב גמ' אמר רב הונא לא שנו אלא שחסר ויתר ביד. אבל ברגל טריפה נמי הוי. מ"ט כל יתר כנטול דמי: ושרגליו קלוטות אמר רב פפא לא תימא דעגילן ולא סדיקן. אלא כיון דעגילן אף על גב דסדיקן.
ג [מתני'] והשחול והכסול. איזהו שחול שנשמטה יריכו כסול כל שאחד מירכותיו גבוה מחברתה:
ד [גמ'] ת"ר איזהו שחול שנשמטה יריכו כסול כל שרגלו אחת בתוך הכסל ורגלו אחת על גבי הכסל. תניא השרוע והקלוט שרוע שנשתרבב יריכו קלוט שרגליו קלוטות כשל חמור:
ה מתני' נשבר עצם ידו ועצם רגלו אע"פ שאינו ניכר:
ו גמ' אמר רב פפא אינו ניכר מחמת עצמו אבל ניכר מחמת מלאכה: