פסקי הרא"ש על בבא מציעא· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק ה · הלכה לג
ההיא איתתא דאמרה ליה לההוא גברא זיל זבין לי ארעא מקריבאי אזל זבן לה א"ל אי הוו לי זוזי מהדרת לה ניהלאי א"ל את ונוולא אחי [אמר רבה בר רב הונא כל את ונוולא אחי] סמכא דעתיה ולא גמר ומקני: ארעא הדרא פירי [מאי] כרבית קצוצה הוי ויוצאה בדיינין או כאבק רבית הוי ואין יוצאה בדייני אמר רבה בר רב הונא מסתברא כאבק [רבית] הוי ואין יוצאה בדיינין. וכן אמר רבה: