אור ברסלב
פסקי הרא"ש על בבא בתרא פרק י › הלכה יז

פסקי הרא"ש על בבא בתרא· רבנו אשר ב"ר יחיאל

פרק י · הלכה יז

הלכה טז

ההוא תברא דהוה חתים עליה רבא בר חנן אתאי ההיא איתתא לקמיה אמרת ליה לאו אנא הואי אמר לה אנא נמי אמרי להו דלאו איהי היא ואמרו לי מיקש הוא דקשיא ובגר לה קלא אמר אביי אע"ג דאמור רבנן כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד צורבא מרבנן לאו אורחיה למידק ושמעי' מינה דלהיכר איש ואשה סומכין על עד אחד ואפילו אשה או קרוב דמילתא דעבידא לאיגלויי הוא מידי דהוה ביבמות (דף לט.) להכיר שהוא אחיו מן האב דסגי על פי קרוב דמילתא דעבידא לאיגלויי הוא. ההוא תברא דהוה חתים עליה רב ירמיה בר אבא אמרה ליה לאו אנא הואי אמר לה איברא אנת הוית אמר אביי אע"ג דצורבא מרבנן לאו אורחיה למידק כיון דדק דק אמר אביי האי צורבא מרבנן דאזל לקדושי איתתא לידבר עם הארץ בהדיה דלמא מחלפו לה מניה: והבעל נותן את השכר מ"ט וכתב ונתן. והאידנא דלא עבדינן הכי שריוה רבנן על האשה כי היכי דלא נשהייה: והלוקח נותן את השכר. פשיטא לא צריכא במוכר שדהו מפני רעתה:

תוכן העניינים

פסקי הרא"ש על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה