פסקי הסידור· רבי שניאור זלמן [הגר"ז] מלאדי
סדר קרבן פסח
סֵדֶר קָרְבַּן פֶּסַח
"וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ", וּתְפִלַּת מִנְחָה הִיא בִּמְקוֹם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּבִזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיָה הַפֶּסַח נִשְׁחָט אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, כֵּן רָאוּי לַעֲסֹק בְּסֵדֶר קָרְבַּן פֶּסַח אַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְיֹאמַר זֶה: "קָרְבַּן פֶּסַח מֵבִיא" כוּ'.
זֶהוּ הָעִנְיָן בְּקִצּוּר גָּדוֹל. וְצָרִיךְ הָאָדָם הַיָּרֵא וְחָרֵד עַל דְּבַר ה' לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּזְמַנּוֹ, שֶׁתַּעֲלֶה קְרִיאָתוֹ בִּמְקוֹם הַקְרָבָתוֹ. וְיִדְאַג עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת, וְיִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' בּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיִּבְנֶה אוֹתוֹ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.