פסקי הסידור· רבי שניאור זלמן [הגר"ז] מלאדי
חנוכה
דִּינֵי חֲנֻכָּה
יְבָרֵךְ בְּכָל לַיְלָה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה וְשֶׁעָשָׂה נִסִּים וּבְלַיְלָה רִאשׁוֹנָה יְבָרֵךְ גַּם כֵּן שֶׁהֶחֱיָנוּ. וְאֵין לְהַדְלִיק עַד שֶׁיִּגְמוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת.
הַמִּנְהָג הַנָּכוֹן לְדַבֵּק הַנֵּרוֹת אוֹ לִתְלוֹת הַמְּנוֹרָה בְּעֹבִי הַמְּזוּזָה בַּחֲלַל הַפֶּתַח. וְיַתְחִיל לְהַדְלִיק בְּלֵיל רִאשׁוֹן מִנֵּר הַיָּמִין וּמִלֵּיל שֵׁנִי וְאֵילַךְ יְבָרֵךְ עַל הַנּוֹסָף וְיֵלֵךְ מִשְּׂמֹאל לְיָמִין.
וְאַחַר שֶׁיַּדְלִיק הַנֵּרוֹת יֹאמַר זֶה: הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ כוּ'.