שער התיקונים · מקוה טהרה
על החוטא ללכת ולטבול במקוה טהרה, כי כח הטבילה גדול להרוג המזיקים. הרב החיד"א ז"ל נתן טעם לשבח בענין חשיבות טבילת המקוה וכתב כי המזיקים הם רוחות רעות ואין להם שום גוף, ולכן הם רוצים להחטיא את בני האדם יותר מכל הנבראים כיון שבני האדם מורכבים גם מגוף וגם מנשמה, ואלו הם רוח בלבד, לכן הם מתחככים בגופו של האדם כפי שהגמרא במסכת ברכות אומרת: "הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו", כלומר הסיבה שהבגדים של התלמידי חכמים נקרעים כל כך מהר אפילו שהם לא בעלי מלאכה, הם בגלל המזיקים שיושבים לצידם ומתחככים בהם ע"ש.
המזיקים הם כמו בלון – מורכבים מאויר בלבד, ולכן הכח שלהם הוא רק כאן ביבשה, אבל במים אין להם שום אפשרות להיות, כמו שאם לוקחים בקבוק ריק וסוגרים אותו עם פקק ושמים אותו במים, והבקבוק צף כמו גלגל ים מכיון שיש בו רק אויר ולכן הוא לא יכול להיכנס לתוך המים, ואם רוצים שהבקבוק יכנס לתוך המים, אז צריך לפתוח את הבקבוק כדי שיצא האויר ואז אפשר למלאות את הבקבוק מים.
אותו דבר עם המזיקים. היות והם רק אויר, אז בו ברגע שאדם נכנס לתוך המים הם עוזבים את האדם כי אין להם שום יכולת להיכנס יחד עמו. אמנם כל זה רק אם האדם מטביל את כל גופו בתוך המים, אבל אם אפילו שערה אחת נשארת מחוץ למים אז המזיקים נאחזים ונדבקים באותה שערה, וכשיוצא מהמים נכנסים שוב בכל גופו. ולכן כשטובל האדם את גופו כראוי ונטהר מכל טומאותיו, אז המזיקים בדלים ובורחים הימנו.
טעם נוסף לסגולת המקוה. המהות של המקוה הוא להביא כביכול חיים חדשים לעולם, שהרי האדם במהותו לא יכול להתקיים בתוך המים יותר ממספר דקות, שאם ישהה במים יותר ממה שיש ביכולתו הרי יגמר לו החמצן וימות, ולכן אדם שנכנס בתוך המים וטובל הריהו נחשב כמו מת, וכשיוצא מן המים נחשב לבריה חדשה ממש, וכל עוונותיו נמחלים לו. ואמרו בעלי הדרש שעל כן צריך שיהיו מ' סאה במקוה, כי זה הפך של אותיות ס"מ.
אדם שטובל גופו כאן במקוה, אז למעלה בשמים נשמתו טובלת בנהר דינור. וע"כ בשעה שאדם טובל וראשו נמצא בתוך המים, טוב שיכוין "כשם שאני טובל גופי כאן, כן נשמתי תטבול כעת בנהר דינור ותטהר".
ואם יוכל לטבול במקוה קר הנה מה טוב, כי בזה גורם להרג המזיקים, כי מים קרים בגימטריא מת, ובזה שמצער עצמו וטובל במים קרים מתקן בזה נפשו מאוד.
אמנם צריכים אנו לדעת שכמו שתפלה בלא כוונה לא מועילה, כן אדם שטובל בלא כוונה בלא לחשוב על מה ולשם מה הוא טובל, הרי זה כאילו הוא הלך לבריכת שחיה או לים בשביל הנאתו שאינו מועיל לטהרו מעוונותיו. וע"כ טרם בואו להיכנס למקוה לטבול, יהרהר בלבו הרהורי תשובה וחרטה ויקבל עליו עול מלכות שמים.
וישנם שני כוונות שצריך האדם לכוין בהם לפני הטבילה:
הראשונה היא – שיכוין להעביר את רוח הטומאה מעליו-טומאת הזוהמה וטומאת הקרי.
והשניה – שיכוין להמשיך עליו רוח קדושה וטהרה.
הדבר השני שעל השב לעשות הוא, ובמיוחד מי שנטמא בטומאת פגם הברית הוא קריאת תהילים:
כידוע שדוד המלך היה גלגולו של אדם הראשון, ובא לתקן פגם של אדם הראשון (בזמן פרישתו מחוה ק"ל שנה), וימי שנותיו של אדם הראשון היו אמורים להיות אלף שנה. ומשום שראה ברוח קודשו שדוד המלך עתיד להיות נפל, ע"כ נתן לו שבעים שנה משנותיו. וכדי לכפר חטא זה קרא דוד המלך תהלים וביקש מהקב"ה "יהיו לרצון אמרי פי", שהקורא תהלים יהא חשוב כעוסק בנגעים ואהלות.
וידוע שהאריז"ל כתב שהלומד בסדר טהרות הוא תיקון לפגם הברית. וכזאת ביקש דוד המלך ע"ה, שיה"ר שהקורא תהלים יהיה חשוב כנגעים ואהלות ויהיה בזה תיקון לפגם הברית. וכתב בספר "קרנות צדיק" שנכון ללמוד בכל יום לפחות ספר אחד תהלים, שביקש דוד המלך שתהא חשובה קריאת תהלים כנגעים ואהלות שהם תיקון ליסוד.
והנה זיכנו הקב"ה בדורות האחרונים במורנו ורבנו צדיק יסוד עולם, רבי נחמן מברסלב זי"ע, שעיקר ירידת נשמתו לעולם הזה היתה אך ורק לטהר את העולם מפגם חטא של הוצאת זרע לבטלה, וזאת ע"י שחיבר ותיקן לנו תיקון הכללי, והוא עשרה מזמורי תהלים, ואשר הוא מרומז במילה עצמה תהלים, ראשי תיבות: תיקון הברית, לומר יו"ד מזמורים.
וכתב בספר "ליקוטי מוהר"ן וז"ל: תיקון למקרה לילה, רחמנא ליצלן, לומר עשרה תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום, כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטיפה מהקליפה שלקחה אותה, כי "תהלים" בגימטריא לילית" עם חמש האותיות של שמה, שהיא הממונה על זה כידוע.
וכן מובא בספרים הקדושים, שמי שפגם בבריתו ובאותו יום טבל במקוה, ואח"כ אמר את אלו העשרה מזמורים הרי בזאת הוא גורם להרג המשחית שנברא מאותה עבירה.
וידוע הוא שרבי נחמן מברסלב זי"ע לפני פטירתו הבטיח בפני שני עדים שהיו צדיקים גדולים, וכה אמר להם: כאשר ימלאו ימי, מי שיבוא אל קברי ויתן פרוטה לצדקה עבורי לעילוי נשמתי ויאמר שם את עשרת מזמורי תהלים אלו: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ, הנקראים "תיקון הכללי", אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד חס ושלום, אז אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו בתיקון נפלא. לפיכך על כל אחד ואחד לארוז חיל ולשנס מותניים ולעשות כל שביכולתו כדי לנסוע לציון הקדוש הנמצא בעיר אומן, וזאת בכדי שלאחר פטירתו יהיה מנוחה לנפשו, וזאת ע"י הבטחת מורנו ורבינו מוהר"ן מברסלב זיע"א.
וכתב הרה"צ מוהר"ר ר' שמואל הלר זצ"ל, בספה"ק "ימי שמואל": שמי שאומר את העשרה קפיטל תהלים יחשב לו בשמים כאילו אמר את כל ספר התהלים, כי העשרה פרקים אלו הם הכלל של כל ספר תהלים. ובספה"ק "פרפראות לחכמה" כתב: וזה סגולה להינצל מכל המחבלים ומשחיתים ותאונות דרכים, וסגולה לפרנסה טובה, ולשידוכים, ולזרע של קימא, לילדים בריאים, רפואות וישועות, ולצאת מכל המחלות, ומבטלת כל קטרוג וכל עין רעה, ומסוגלת לצאת מכל משפט והסתבכות בחיים איזו שתהיה.
וצריך לכוון בשעת אמירת תהלים ש"תהלים" בגימטריא "תפה", שהוא מכוון כמספר שני שמות אל אלהים במלואו כזה: אל"ף, למ"ד, אל"ף, למ"ד, ה"י יו"ד מ"ם, וכו', וע"י שני שמות אל אלהים שהם גימטריא "תהלים" כנ"ל, ע"י זה מוציאין הטיפה משם, וזה צריך לכוון בשעת אמירת תהלים, ועשרת מזמורים אלו הרי הם לפניך: