אור ברסלב
פניני הלכה - שבת ז - סעודות השבת ומלווה מלכה › ו - ברכת המזון

פניני הלכה - שבת· הרב אליעזר מלמד

ז - סעודות השבת ומלווה מלכה · ו - ברכת המזון

ה - סעודה שלישית

תקנו חכמים לומר בברכת המזון בקשה מיוחדת לכבוד השבת - 'רצה והחליצנו', בה אנו מבקשים שירצה ה' במנוחתנו ובקיום מצוות השבת שלנו, ויזכנו לקיים את השבת בלא צער ויגון. וכיוון שהיא בקשה, תקנו לאומרה בברכה השלישית שאף היא בקשה. וכדי לחזור לנושא הברכה מסיימים בבקשה על ירושלים ועל הגאולה, וחוזרים לברכת 'ובנה ירושלים'.

שכח לומר 'רצה' ונזכר לפני שהתחיל ברכת 'הטוב והמטיב', תקנו שיאמר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת". וימשיך לומר ברכת 'הטוב והמטיב'. ואם כבר התחיל ברכת 'הטוב והמטיב' ונזכר שלא אמר 'רצה', צריך לחזור ולומר את ברכת המזון מתחילתה. שכך תקנו חכמים שיזכיר בברכת המזון את עניין השבת, ואם לא הזכיר - לא יצא ידי חובת ברכת המזון (שו"ע קפח, ו).[5][5]. לדעת ח"א מז, יח, אפילו אם התכוון להתחיל לומר ברכת 'הטוב והמטיב' ואמר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם" עדיין יכול לתקן ולומר "שנתן שבתות" וכו'. אולם לדעת רוב האחרונים, אפילו אם התחיל לומר מילה אחת בלבד לשם ברכת 'הטוב והמטיב', כגון שפתח ואמר "ברוך", כבר חייב לחזור לתחילת ברכת המזון, מפני שהראה בזה שהסיח דעתו מלומר את הבקשה על שבת. למעשה, בבאו"ה נוטה להחמיר שיחזור לברך מתחילה, וכ"כ בבא"ח ש"א חוקת כ. וכדעת הח"א כתבו בכה"ח קפח, כח, ויבי"א ו, כח.

אמנם כל זה אמור לגבי שתי הסעודות הראשונות, שבהן חובה לאכול לחם לכל הדעות, וממילא חייבים אח"כ לברך ברכת המזון. אולם אם שכח להזכיר את השבת בסעודה שלישית - אינו חוזר, משום שבדיעבד יכול לקיים את מצוות סעודה שלישית במיני מזונות, וממילא אינו חייב לברך ברכת המזון, ולכן אם שכח לומר 'רצה' אינו חוזר לברך. וכן הדין למי ששכח לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בראש חודש או בחול המועד, שכיוון שאינו חייב לאכול אז לחם - אינו חוזר (שו"ע קפח, ח).[6][6]. אמנם לדעת ה'בן איש חי' (ש"א חוקת כ וכב), גם בסעודה שלישית, אם בירך ברהמ"ז לפני צאה"כ, חוזר לומר 'רצה', מפני שעפ"י הסוד אין הבדל בין סעודה שלישית לשאר הסעודות. ולהלכה כתבתי כשו"ע ורוה"פ שאינו חוזר.

מי שהתחיל לאכול סעודה שלישית לפני שקיעת החמה וסיים אותה לאחר צאת הכוכבים, אומר בברכת המזון 'רצה', שהולכים אחר התחלת הסעודה. ואם חל ראש חודש במוצאי שבת, ישנו ספק גדול מה יזכיר בברכת המזון. כדי לצאת מהספק, טוב להימנע באותה שבת מאכילת פת אחר צאת הכוכבים, וכך יאמר בברכת המזון 'רצה' בלבד.[7][7]. אם המשיך לאכול פת לאחר צאת הכוכבים, מצד תחילת הסעודה עליו להזכיר 'רצה' ומצד סיומה עליו להזכיר 'יעלה ויבוא'. ונחלקו בזה הפוסקים: לדעת רבים אם אכל פת אחר צאת הכוכבים צריך לומר 'יעלה ויבוא' ולא 'רצה', וכ"כ מ"ב קפח, לג, וישכיל עבדי ח"ז או"ח כז. ולדעת בא"ח ש"א חקת כב, וילקוט יוסף רצא, יח, כיוון שעדיין לא הבדיל והתחיל את הסעודה בשבת, יזכיר 'רצה' ולא 'יעלה ויבוא'. ולדעת הט"ז קפח, ז, אם יברך אחר צאה"כ יזכיר גם את השבת וגם את ראש חודש, וכ"כ מג"ג ובגדי ישע (ולכן לכתחילה עדיף לברך לפני צאת הכוכבים)

תוכן העניינים

פניני הלכה - שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה