אור ברסלב
פניני הלכה - פסח פרק טו - ההגדה › ט - פסח מצה ומרור

פניני הלכה - פסח· הרב אליעזר מלמד

פרק טו - ההגדה · ט - פסח מצה ומרור

ח - משמעות עשר המכות

שנינו במשנה (פסחים קטז, א): "רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור".

הכוונה שגם מי שאינו יכול לומר את כל ההגדה צריך לכל הפחות לעסוק בשלוש מצוות האכילה של ליל הסדר. כמו שנאמר בפסוק העוסק במצווה ללמד את הבן שאינו יודע לשאול: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג, ח), ודרשו חכמים: בעבור זה - היינו בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך (מכילתא בא, פי"ז). מכאן שצריך לכל הפחות להתבונן בטעמי שלושת המאכלים שנצטוונו לאכול בליל הסדר. ואף שכיום אין אנו יכולים להקריב את הפסח, מצווים אנו לזכור את משמעותו.[5][5]. מי שאמר את כל ההגדה חוץ ממה שכתוב על הפסח המצה והמרור, לדעת הר"ן והרמב"ן יצא ידי חובה, אלא שלא קיים את המצווה כראוי. ויש שהבינו מהרמב"ם הל' חמץ ומצה ח, ד, ומהתוס', שדברים כפשוטם, ואם לא אמר פסח מצה ומרור לא יצא ידי סיפור ביציאת מצרים, ועיין בס' הל' חג בחג, כ, הערה 16. ואין הכרח להבין כדבריהם, אלא אפשר לפרש שמדובר באדם שלא סיפר כלל ביציאת מצרים, שאם אמר פסח מצה ומרור - יצא ידי חובה, ואם לא אמרם - לא יצא. ועיין בברור הלכה פסחים קטז, ב, שם מבואר כי נחלקו המפרשים לצורך מה מזכירים פסח מצה ומרור, שיש אומרים שהוא לצורך מצוות אכילת פסח מצה ומרור, שבלא לפרש טעמיהם אין יוצאים ידי אכילתם כראוי. ויש אומרים שזה לצורך מצוות הסיפור ביציאת מצרים. וכתב בבנין ציון ל' שהנפקא מינא בזה לפסח שני, שאם הוא לשם מצוות האכילה צריכים לאומרם, אבל אם לצורך הסיפור ביציאת מצרים לא צריך לאומרם

וכיוון שלמדנו שכל עניין ליל הסדר צריך להיות בדרך של שאלה ותשובה, לכן אומרים: "פסח זה שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש קיים על שום מה?", וכן "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה?", ו"מרור זה שאנו אוכלים על שום מה?".

ושלושה דברים הם: קרבן הפסח מבטא את סגולת ישראל, המצה את החירות, והמרור את משמעות השיעבוד.

הפסח מבטא את סגולת ישראל, שהבדיל ה' בין ישראל לעמים באופן ניסי, והכה בכורי מצרים ופסח על בתי ישראל. ואפשר לומר, שאיננו יכולים כיום להקריב את קרבן הפסח, מפני שבית המקדש חרב, ואין סגולת ישראל מתגלה לעיני כל.

אבל המצה שמבטאת את הגאולה ממצרים, מצוותה תמידית, מפני שמעלת החירות שקנינו ביציאתנו ממצרים נשארת תמיד. שביציאת מצרים נתקשר עם ישראל לקב"ה בקשר מוחלט, וזוהי החירות האמיתית, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. ואף כשאנו משועבדים בין העמים, רוחנו נשארת בת חורין, מפני שעל ידי התורה אנו יכולים להתעלות אל מעבר לשיעבוד החומר.

והמרור - בזמן שאין מקריבים את הפסח מצוותו מדברי חכמים, שכן המרור רומז לצער ומרירות השיעבוד, וכשאנו זוכים להקריב את קרבן הפסח, אנו יכולים לעמוד על משמעות היסורים ולראות כיצד הם ממרקים ומזככים אותנו. אבל כאשר אין אנו זוכים להקריב את הפסח, קשה לנו לעמוד על משמעות היסורים, ורק באופן כללי אנו יודעים שהם לטובה, ולכן אולי מצוות המרור בזמן הזה מדברי חכמים.

תוכן העניינים

פניני הלכה - פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה