פניני הלכה - פסח· הרב אליעזר מלמד
פרק א - משמעות החג · ז - המבזה את המועדות
במסכת אבות (ג, יא) מבואר יסוד חשוב. "רבי אלעזר המודעי אומר: המחלל את הקודשים והמבזה את המועדות... והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא".
והיה אומר מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שצריך להבין, היאך אדם שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא. ולא זו בלבד, אלא שהואיל ולא פרטה המשנה כמה תורה ומעשים טובים יש בידו, משמע שאפילו אם הוא גדול מאוד בתורה, ומדקדק מאוד במצוות ומרבה במעשים טובים, כיוון שהוא מבזה את המועדות ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה - אין לו חלק לעולם הבא.
אלא שמדובר כאן באדם שמכבד מאוד את המסורת, ומדקדק לקיים את ליל הסדר כהלכתו, אלא שאת הכל הוא תולה בשכל האנושי בלבד. הוא מסביר את חשיבותו של חג הפסח וליל הסדר בכך שהאבות מעבירים את המסורת לדורות הבאים, ונוטעים בהם יסודות מוסריים של חירות האדם, ותודעת שליחות לתיקון עולם, והמצות והיין ממחישים את התודעה ההיסטורית של עם ישראל. ואף שכל הרעיונות הללו יפים ונכונים, היסוד המרכזי חסר כאן, שהקב"ה צוונו לחוג את הפסח, ולאכול מצות בליל הסדר.
וכן חשוב לו לאותו יהודי שישראל ישמרו את השבת, והוא מוסיף לבאר, כי יותר מששמרו ישראל את השבת, השבת שמרה על ישראל, מפני שבשבת המשפחה היהודית מתגבשת ומתלכדת, וכל יהודי זוכה לנוח מעמלו ולעסוק בעניינים רוחניים יותר, אבל הוא כופר בכך שהקב"ה ציוונו לשמור את השבת בכל כלליה ודקדוקיה.
וזהו מה שהתכוונה המשנה - שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה. אף שהוא שוקד בלימודה, אין היא בשבילו תורה מן השמיים, אלא דברי חכמה אנושיים בלבד, ולכן הוא מרשה לעצמו לפרשה ככל העולה על רוחו. בכך הוא מבזה את המועדות, מפני שהוא חושב שהם מעשים שבני אדם המציאו כדי לתת ביטוי לכל מיני רעיונות רוחניים, וכופר בכך שהם מצווה מן התורה. ולכן אף שיש בידו תורה ומעשים טובים, ובעולם הזה הוא נחשב אדם טוב ומכובד - אין לו קשר עם הקדושה, אין לו חלק בשליחות הנצחית של עם ישראל לדורותיו, ולכן אין לו חלק לעולם הבא.