אור ברסלב
פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה יז - ליקוטים בכשרות › ג - דין לחם ולחמניות שעירבו בהם חלב

פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה· הרב אליעזר מלמד

יז - ליקוטים בכשרות · ג - דין לחם ולחמניות שעירבו בהם חלב

ב - מוצרי החלב הכשרים והמהודרים

גזרו חכמים שלא לערב בעיסת הלחם חלב. מפני שרגילים לאכול לחם עם בשר, ואם הלחם יהיה חלבי ולא יהיה ניכר עליו שהוא חלבי, יבואו לאוכלו עם בשר. וכל כך החמירו בזה, עד שגזרו שאם אדם אפה לחם עם חלב, הלחם נאסר לגמרי ואסור לאוכלו אפילו לבדו, שמא ישכח ויבוא לאוכלו עם בשר. כמו שאסור ללוש עיסת לחם עם חלב כן אסור לערב בו שומן בשר, שמא יבוא לאוכלו עם גבינה.

ובשני תנאים הדבר מותר. א) אם הלחם נראה שונה מאוד, עד שמי שיבוא לאוכלו יתעורר לשאול האם הלחם הזה פרווה או חלבי, אין איסור ללוש אותו עם חלב. למשל, אם עשו אותו דומה יותר לעוגה והדביקו עליו למעלה גבינה צהובה, אין חשש שיבואו לאוכלו עם בשר.

ב) אם הלחם קטן, עד שבסעודה אחת יגמרו אותו, אין חשש שמא ישכחו אם נעשה חלבי, ולכן מותר לאפותו ולאוכלו בסעודה אחת. ולדעת הרמ"א גם אם יגמרו אותו ביום אחד ולא בסעודה אחת, מותר לאפותו, כי אין חשש שישכחו שהוא חלב (שו"ע יו"ד צז, א).

בעוגות אין חוששים כל כך לזה, ושתי סיבות לדבר. א) אין רגילים לאכול עוגה עם בשר. ב) מקובל מאוד שעושים עוגה חלבית. אבל אם הוא מאפה שרגילים לאוכלו עם בשר, דינו כדין פת, שאסור לעשותו חלבי, ואם עשאו חלבי בכמות גדולה אסור לאוכלו.

תוכן העניינים

פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה