אור ברסלב
פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה יז - ליקוטים בכשרות › א - ג'לטין

פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה· הרב אליעזר מלמד

יז - ליקוטים בכשרות · א - ג'לטין

יז - ליקוטים בכשרות

שאלת כשרות הג'לטין היא מן השאלות החדשות שהתעוררו בתעשיית המזון המודרני. הג'לטין מופק מחלבון הקלוגן שבעצמות או עורות. תפקידו לייצב ולהקריש ממתקים, גלידות, מעדני חלב וכדומה. אגב, רגל קרושה וציר דגים הופכים מנוזל לג'ל על ידי הג'לטין שנוצר בהם בעת בישול העצמות. הג'לטין המסחרי הוא בעל יכולת הקרשה חזקה בהרבה. הבעיה היא שהמפעלים הגדולים שמייצרים ג'לטין מפיקים אותו מעצמות ועורות של בעלי חיים טמאים או טהורים שלא נשחטו כהלכה. ואכן כמה מגדולי האחרונים אסרו לאכול דבר שיש בו ג'לטין, וכן פסק הרב פיינשטיין (אג"מ יו"ד ב, כג, כז), ובשו"ת מנחת יצחק (ה, ה).

לעומתם דעת הרבה אחרונים להתיר את כל סוגי הג'לטין, מפני שבדרך עשייתו הוא מאבד את כל טעמו עד שאינו ראוי לאכילה, וממילא אינו נחשב יותר לדבר מאכל ופקע ממנו האיסור. ועוד, שהחלק הקשה שבעצמות בעלי חיים אינו נחשב אוכל, וכבר מתחילתו לא חל עליו איסור נבלות וטרפות. בין המתירים: שו"ת אחיעזר (ג, לג), הרב פרנק בשו"ת הר צבי (יו"ד פג), ויביע אומר (ח"ח יו"ד יא).

למעשה, כיוון שגם לדעת האוסרים האיסור מדברי חכמים, וזאת משום שרק דבר איסור שנותן טעם מורגש במאכל אוסר את כולו מן התורה, ואילו דבר איסור שאינו נותן בו טעם אלא רק מייצבו (מעמידו) אוסר את כולו מדברי חכמים בלבד. לפיכך, על פי כללי ההלכה, בספק איסור מדברי חכמים ההלכה כדברי המתירים, ומותר לאכול מוצרים שיש בהם ג'לטין. ואע"פ כן כיוון שכיום אפשר בקלות להשיג ג'לטין שהופק מבעלי חיים טהורים שנשחטו כדין, עדיף שהמפעלים ישתמשו בהם ויצאו ידי כל הפוסקים.

תוכן העניינים

פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה