אור ברסלב
פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה טו - הלכות תולעים › י - חומוס

פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה· הרב אליעזר מלמד

טו - הלכות תולעים · י - חומוס

ט - ניקוי כרוב

הבעיה העיקרית שיש בחומוס ובשעועית הם הנקודות השחורות המצויות לפעמים מתחת לקליפה החיצונית של הפרי. נקודות אלו נוצרות על ידי מיני זבובים ויבחושים המחדירים את צינור הטלת הביצים שלהם לתוך החומוס או השעועית, מהביצים הללו מתפתחים הזחלים. הנקודות השחורות אם כן הן שרצים הנמצאים בתהליך ההתפתחות שלהם. לאחר שיגמרו להתפתח, יבקעו את הקליפה החיצונית ויעופו. לעיתים אף קורה שכאשר פותחים את הקליפה שמסביב למקום ריקום השרץ, זחל הזבוב מתחיל לנוע מעט.

נחלקו גדולי הראשונים האם זחלי זבוב אלה דינם כדין שרץ שאיסורו מן התורה או לא. לדעת הרא"ש מאחר שהזחל עדיין אינו זוחל ומתנועע, והוא לחוץ בתוך מקום התרקמותו, אין צריך להוציאו מהחומוס. כשם שאין צורך לחפש אחר הביצים הקטנטנות שבתוך הפירות. אולם לדעת הרשב"א, אם הזחל התחיל להתפתח בחומוס בעוד שהחומוס היה מחובר לאדמה, דינו כדין שרץ השורץ על הארץ, שאיסורו מן התורה.

למעשה נוהגים להחמיר שלא לאכול גרגירי חומוס ושעועית שיש בהם התרקמות של זחלי הזבוב (פר"ח יו"ד פד, י, ערוה"ש מג). אלא שהבעיה היא, שכל זמן שהחומוס או השעועית יבשים, קשה מאוד להבחין בנקודות השחורות המצויות מתחת לקליפה. ולכן צריכים להכניס את החומוס למים רותחים, ולהשאירו שם כחצי שעה, עד שהקליפה החיצונית שלו תיעשה שקופה ואפשר יהיה לראות דרכה את אותן הנקודות השחורות. גם השריה במים רגילים למשך מספר שעות תגרום שהקליפה תהיה שקופה. לאחר מכן יש להוציא את גרגירי החומוס מן המים ולברור את כל הגרעינים הנגועים ולזורקם.

יא - תבשיל שנמצאו בו תולעים

קורה לפעמים, שלאחר שכבר הגישו את האוכל, לפתע הסועדים מתחילים למצוא מיני חרקים ותולעים בתוך המנה שלהם. הדבר קורה בעיקר בסלטים או באורז או בפתיתים. ואז מתעוררת השאלה: אולי יש עוד חרקים בסלט? ואם כן מה הדין? האם מותר להמשיך לאכול מהסלט או האורז, או שמא אסור?

נפסק ב'שולחן-ערוך' (יו"ד פד, ט), שאם נמצאו רק שני חרקים או תולעים בכל התבשיל, יש לזורקם ושאר המאכל מותר באכילה. אולם אם נמצאו בתבשיל או בסלט שלושה תולעים, המאכל הוחזק שיש בו תולעים ואסור לאוכלו. ואפילו אם היו שם הרבה מסובים, וכל אחד מצא רק חרק אחד, הואיל וכל המאכל יצא מסיר אחד או קערה אחת, ונמצא שהיו בו שלושה חרקים, כל האוכל שיצא מאותה קדרה אסור באכילה (פת"ש יו"ד פד, סו"ס ז).

אם ניתן לבדוק היטב את כל האוכל - יש לבודקו ואחר כך מותר לאוכלו. למשל, אם בישלו חתיכות תפוחי אדמה ובשר, ונמצאו בתבשיל שלושה חרקים, אפשר לשטוף היטב את חתיכות תפוחי האדמה מכל צדדיהם, ולאחר מכן לאוכלם. אולם אם קשה לנקות את התבשיל מתולעים, משום שהוא סמיך, או משום שערבבו בו פלפל שחור שנראה כמו החרקים, ולא ניתן להוציא ממנו את כל הגרגירים השחורים, במקרה כזה, מאחר שנמצאו באוכל שלושה חרקים, האוכל הוחזק שיש בו חרקים וכולו אסור באכילה (ע' ט"ז יו"ד פד, טז, משב"ז שם).

יב - עלי קטיף

אחד מהדברים הטובים שקרו בדור האחרון בתחום הכשרות, הוא הגידול החדשני שפותח בגוש קטיף, של ירקות עלים ללא תולעים. לדאבוננו ממשלה רעה החריבה ישובים קדושים אלו, ויהי רצון שבמהרה נחזור לכבוש וליישב את כל המקומות הקדושים הללו.

עד היום רבים משומרי המצוות היו נכשלים באכילת ירקות עם חרקים, משום שלא ידעו באילו ירקות מצויים חרקים, או שפשוט לא ידעו כיצד לנקות את הירקות מהחרקים.

למשל, יש שחשבו שמספיק לשטוף את הכרוב, השמיר והפטרוזיליה, ולא ידעו ששטיפה לבד אינה מנקה אותם מחרקים. כי החרקים נדבקים בריר מיוחד אל העלה, ורק לאחר טבילת העלים במים עם סבון או חומץ או מלח, מתמוסס הדבק שברגלי החרקים, ואז שטיפה טובה של מים מפרידה ושוטפת את החרקים מן העלים.

והיו שנזהרו לא לאכול כלל את הירקות שמצויים בהם חרקים, כדוגמת הכרוב, החסה והפטרוזיליה. אבל כיום ניתן לקנות את הירקות המגודלים באופן מיוחד, ולאוכלם ללא חשש חרקים ותולעים.

ואמנם היו שאמרו שלעיתים נדירות גם בירקות של עלי קטיף נמצאים חרקים, אולם מאחר שהסיכוי לכך הוא כל כך קטן, נשארו הירקות בחזקת כאלה שאין בהם חרקים, ואין צורך לבודקם, כשם שאין צורך לבדוק תפוחים, למרות שגם בהם לעיתים נדירות מצויות תולעים. וכן הדין גם לגבי רוב סוגי הטריפות המנויים במסכת חולין, שהואיל וכמעט שאין סיכוי שתימצא טריפה בראש למשל, אין בודקים כלל את הראש. וכך גם ההלכה לגבי הירקות מגוש קטיף, שהואיל והם גדלים מתחת לרשתות צפופות המונעות את כניסת החרקים, יש להם חזקה של ניקיון מחרקים, ואין צורך לבודקם. אבל מומלץ מאוד לשוטפם מפני החול והתרסיסים הכימיים.

תוכן העניינים

פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה