פניני הלכה - זמנים· הרב אליעזר מלמד
פרק ט - ערב תשעה באב · ה - כיצד מבדילים במוצאי שבת שהוא ט' באב
כיוון שיצאה השבת החל הצום ואי אפשר להבדיל על היין, לפיכך ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום צום תשעה באב. אבל אומרים את ההבדלה שבתפילת ערבית - "אתה חוננתנו", ואח"כ מותר לעשות מלאכה. ויש אומרים שטוב שנשים יתפללו ערבית במוצאי שבת זו כדי שיבדילו ב"אתה חוננתנו", ומי שאינה מתפללת תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואז תוכל לעשות מלאכה (מ"ב תקנו, ב).
בנוסף לכך מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין, אלא היא הודאה על בריאת האש שנתגלתה לאדם במוצאי שבת. ונוהגים לברך עליו אחר סיום תפילה ערבית לפני קריאת איכה, שאז מדליקים נרות. וגם נשים מברכות על הנר. מי שהשתהה ולא ברך על הנר בתחילת הלילה, יכול לברך כל הלילה, שכל הלילה של מוצאי שבת הוא זמן ברכת הנר.
בסיום הצום, לפני שאוכלים ושותים, צריך להבדיל על הכוס, ומברכים שתי ברכות, על הגפן והמבדיל. אבל אין מברכים על הבשמים ועל הנר.
כאן המקום להרחיב ולבאר כי בכל מוצאי שבת, למרות שכבר יצאו הכוכבים, תקנו חכמים שלא לעשות מלאכה עד שיאמרו נוסח מסוים של הבדלה, כגון על ידי אמירת "אתה חוננתנו", ושלא לאכול עד שיאמרו את ההבדלה על הכוס. לפיכך, במוצאי שבת זו אפשר להסתפק בהבדלה שבדיבור שעל ידה מותר לעשות מלאכה. ובמוצאי תשעה באב, שאז צריכים לאכול, יש לעשות הבדלה על הכוס.
לפיכך, חולה שצריך לאכול בתשעה באב, צריך להבדיל על הכוס לפני שיאכל. ונכון להבדיל על משקה מדינה (עדיף משקה משכר, ובדיעבד משקה נפוץ כדוגמת קפה, ע' פניני הלכה שבת א, ז, ה). ואם אין לו משקה מדינה, יבדיל על מיץ ענבים. ובדיעבד, כשאין לו מיץ ענבים, יבדיל על יין וישתה מלא לוגמיו (בערך 40 מ"ל). ואם יש שם קטן שהגיע לחינוך לברכות, מוטב שהקטן ישתה מהיין ולא החולה. קטן שאוכל בתענית, אינו צריך להבדיל לפני אכילתו (ע' פס"ת תקנז, 31).