אור ברסלב
פניני הלכה - זמנים פרק ט - ערב תשעה באב › ג - מנהגי סעודה מפסקת

פניני הלכה - זמנים· הרב אליעזר מלמד

פרק ט - ערב תשעה באב · ג - מנהגי סעודה מפסקת

ב - הגדרת המאכלים האסורים

מסופר בתלמוד (תענית ל, א) שכך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אילעאי בסעודה המפסקת, היו מביאים לפניו פת חריבה במלח, ויושב במקום בזוי בין תנור לכיריים, ואוכל ושותה עליה קיתון של מים, ודומה כמי שמתו מוטל לפניו. וכן נהג הרמב"ם להחמיר על עצמו, לאכול בסעודה זו פת ומים בלא שום תבשיל.

אבל ההדרכה לרבים לאכול גם פירות וירקות, כדי לאגור כח לקראת הצום. ונהגו רבים שהתבשיל האחד שהם אוכלים בסעודה זו הוא ביצים קשות, שהן עגולות ורומזות לגלגל החוזר בעולם, ולכן נהגו אבלים לאוכלם. ואין איסור לאכול שתי ביצים. ויש נהגו לאכול תבשיל עדשים, שאף הוא מאכל אבלים (שו"ע תקנב, ה-ו).

כדי לבטא את שפלותנו עקב החורבן, נוהגים לשבת על הקרקע בסעודה המפסקת, אבל אין צריך להסיר את הנעליים (שו"ע תקנב, ז). יש אומרים, שעל פי הקבלה נכון להניח בד לחצוץ בין היושב לקרקע. ויש מחמירים בזה גם על גבי מרצפות (ע' כה"ח תקנב, לט). מי שמתקשה לשבת על הקרקע, וכן חולה, זקן, יולדת ומעוברת, רשאי לשבת על כסא, וטוב שישנה את מקומו (ע' כה"ח תקנב, לח).

ישב כל אחד לבדו בפינתו לאכול סעודה מפסקת, שנאמר על האבל (איכה ג, כח): "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם". ואף אם ישבו שלושה אנשים במקום אחד, אינם מצטרפים לזימון, מפני שכל אחד נחשב לבדו (שו"ע תקנב, ח; מ"ב יט).

לכתחילה אין לומדים בערב תשעה באב אחר חצות היום אלא בדברים עצובים הקשורים לתשעה באב או לדיני אבלות. אבל מי שחושש שאם יגביל את עצמו ללמוד דווקא בנושאים אלו יתבטל מלימודו, מוטב שילמד במקום שליבו חפץ (ע' רמ"א תקנג, ב, ומ"ב ח).

מי שסיים לאכול סעודה מפסקת ורצה לאכול עוד, רשאי, שהצום מתחיל בשקיעת החמה ולא בסיום הסעודה. וכן כל שאר דיני האבלות אינם חלים עליו עד השקיעה, אלא אם כן קיבל על עצמו להתחיל בתענית לפני כן (שו"ע תקנג, א, ע' מ"ב ב).

תוכן העניינים

פניני הלכה - זמנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה