אור ברסלב
פניני הלכה - זמנים טז - מצוות השמחה והחסד › ד - משלוח מנות

פניני הלכה - זמנים· הרב אליעזר מלמד

טז - מצוות השמחה והחסד · ד - משלוח מנות

ג - מתנות לאביונים

מצווה על כל אדם לשלוח לרעהו שתי מנות בפורים, כדי להרבות אהבה ביניהם. ריבוי האהבה שבין ישראל שייך למהותו של יום הפורים, מפני שבפורים התגלתה קדושת ישראל, שהם דבקים בה' ובתורתו, וניצוץ מאותה קדושה קיים בכל יהודי. ועל כן ראוי בפורים להביע בפועל את האהבה בינינו (ועיין לעיל ב).

והמנות הם בדברי מאכל, כדי להרבות בשמחת הפורים, וידוע שכאשר אדם אוכל מאכלים טובים וטעימים משל חבירו, האהבה ביניהם מתחזקת. ועוד טעם, שישנם אנשים שאינם עניים ממש, ויש ביכולתם לקנות צרכי סעודה בסיסיים, אבל אינם יכולים לקנות מאכלים לסעודה נאה, ועל ידי משלוחי המנות אפשר לתת להם בדרך של כבוד מאכלים טובים לסעודת פורים.

והדין הוא שבשתי מנות שאדם שולח לרעהו יוצא ידי חובתו. ותקנו לשלוח לכל הפחות שתי מנות כדי להביע במשלוח אהבה, כי במנה אחת אפשר להועיל לחבר שלא יישאר רעב, אבל כאשר שולחים לחבר שתי מנות, רוצים שהוא גם יהנה בגיוון המאכלים. וכל המרבה במשלוח מנות, כדי להרבות באהבה ואחווה ושלום ורעות בינו לרעיו, הרי זה משובח.[3][3]. הטעם העיקרי במשלוח מנות, להרבות אהבה ואחווה, שזה עניין היום. וכך כתב המהר"ל באור חדש ט, כב, ומהר"ש אלקבץ במנות הלוי. ובתרומת הדשן קיא, כתב, שהמנות לצורך סעודת פורים, ולסייע למי שחסר לו. כתב בשו"ת בניין ציון מד, שלכתחילה יש לשלוח את המנות על ידי שליח, והרבה פוסקים לא כתבו כך. וע' תורת המועדים ט, כג. כתב הרמ"א תרצה, ד, שאם שלח את המנות לחבירו, וחבירו לא רצה לקבלם, יצא ידי חובה. והטעם, כי כבר הביע בזה את אהבתו. אולם הפר"ח והחת"ס חלקו עליו. ונטיית רוב האחרונים להחמיר. ראוי לציין כי לדעת כמה אחרונים צריך לשלוח את שתי המנות ביחד (כה"ח תרצה, לו, ותורת המועדים ט, יא).

תוכן העניינים

פניני הלכה - זמנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה