פניני הלכה - העם והארץ· הרב אליעזר מלמד
ח - עבודה עברית · ה - בעיית השכר
לאחר שלמדנו שמצווה להעסיק פועלים יהודים, ושיש להקדימם על פני פועלים שאינם יהודים, נשארה לפנינו הבעייה המרכזית - בעיית השכר. בדרך כלל, העסקת פועל יהודי עולה יותר מאשר פועל שאינו יהודי, ואם כן, נשאלת השאלה, האם בכל מקרה צריך להעדיף את היהודי אפילו אם מחירו כפול, או שישנה הגדרה, שעד להפרש בסך של אחוז מסוים יש להעדיף את היהודי, וממנו ולמעלה, אין חובה להעדיף את היהודי?
שלוש דעות עיקריות ישנן בזה: לדעת הרבה פוסקים, כמו בדין קנייה או מכירה, יש להעדיף את היהודי אפילו אם הוא יקר במעט, אבל אם הוא יקר בהרבה, אין חיוב להקדים את היהודי.
לדעה השנייה יש גבול למצווה, עד שליש או עד שישית. בשם הרב קוק זצ"ל נמסר, שצריך לתת לפועל היהודי עד שליש יותר, ומכאן ואילך אין חובה לקחת פועל יהודי (אך יתכן שדבריו נאמרו לתקופתו בלבד). לדעת הרב ישראלי, עד שישית יש להוסיף לפועל יהודי על פני נכרי, ומעבר לזה אין חובה (חוות בנימין ח"א כב). וגם כאשר אין חובה לקחת פועל יהודי, כי הוא יקר ביותר משישית או שליש, מכל מקום ישנה בזה מצווה, שהרי, כפי שלמדנו, בהעסקת היהודי מקיימים גם את מצוות הצדקה.
עוד צריך לציין, שפעמים רבות שכר הפועל היהודי אמנם גבוה בהרבה מזה של הנכרי, אבל חשבון המשכורת הוא לא החשבון היחיד שיש לערוך, אלא צריך לחשב גם את תפוקת העבודה ואת הנזקים שפועלים ערבים עלולים לעשות בעת העבודה. לאחר החשבון הכולל יש לבדוק אם אכן העסקת הפועל היהודי יקרה מזו של הנכרי, ואם יתברר שהעסקתו יקרה במעט בלבד, לכל הדעות, מוטלת עלינו חובה להעדיף את היהודי.