אור ברסלב
פניני הלכה - ברכות יז - ברכות ההודאה והשמחה › ה - זכייה בכסף ומענקים

פניני הלכה - ברכות· הרב אליעזר מלמד

יז - ברכות ההודאה והשמחה · ה - זכייה בכסף ומענקים

ב - החובה והרשות בברכת שהחיינו

המקבל מתנה כספית, או זכה בהגרלה, או קיבל ירושה כספית - מברך 'שהחיינו', ואם הם שותפים מברכים 'הטוב והמטיב' (ברכות נט, ב; שו"ע רכג, ב). אלא שצריך שסכום הכסף יהיה בעל חשיבות. שכן יש הבדל בין זכייה בכסף לקניית בגד או קבלתו. שבבגד יש לאדם שמחה מיידית, ולכן גם אם שוויו נמוך יחסית, הואיל ובפועל הוא שמח בו, עליו לברך. אבל זכייה כספית רק מאפשרת לו לקנות דברים, וכדי שהשמחה בכסף תהיה ממשית, צריך שסכום הזכייה יהיה גבוה בהרבה ממחיר בגד רגיל.

ונראה שלאנשים פשוטים, כמו צעירים שעדיין לא התחילו לעבוד, או מבוגרים שמצבם דחוק, חמש מאות שקלים (בשנת תשס"ח) יכולים להיחשב כסכום גדול, שאם ישמחו בו - יברכו. אבל אנשים שיש להם יותר כסף, יהיו שמחים שמחה ממשית רק אם זכייתם תהיה גדולה יותר, והכל לפי אופיים ועושרם. אמנם אין צורך שהזכייה הכספית תהיה גבוהה כמו המשכורת החודשית, אלא אפילו מי שמרוויח חמשת אלפים שקלים בחודש, אם זכייה בחמש מאות שקלים משמחת אותו - יברך.

על הטבות ומענקים שמקובל להעניק לעובדים במסגרת עבודתם - אין מברכים, כי אין בהם חידוש. וכן אין לברך על רווחים שוטפים שאדם רגיל להרוויח בעסקיו. אבל אם הרוויח פתאום רווח גדול, מעל ומעבר למקובל, אף שהוא במסגרת עסקיו - יברך (הלק"ט א, ר; סדבה"נ יב, י).

עני שנתנו לו צדקה גדולה, לא יברך, כי יש לו בושה בקבלתה. אבל אם נתנו לו בגד והוא שמח בו - יברך (א"ר, מ"ב רכג, כ).

המקבל מענק כספי או מלגה, עבור לימודים או עבור דבר נאה שעשה, אין לו בזה בושה, ואם המענק מספיק גדול כדי לשמח אותו - יברך. ובתנאי שהוא מענק מיוחד שאין הכל מקבלים אותו, אבל אם זה מענק או מלגה שמעניקים לרבים כדרך שגרה, הרי הם כמשכורת שאין בה שמחה חדשה.

ו - זמן הברכה

מועד ברכת 'שהחיינו' הוא בעת שהשמחה מתחדשת. אם נודע לו שהרוויח סכום גדול במיוחד, יברך בעת ששמע על כך. ואם אינו בטוח באמינותה של השמועה, יברך בעת שהכסף יעבור לרשותו (ועיין להלן ח).

וכן לגבי ירושה, זמן הברכה הוא בשעה שהכסף יכנס לחשבונו או הדירה תירשם על שמו. ואמנם בעבר, היו מברכים סמוך לפטירת המוריש שתי ברכות - 'דיין האמת' על פטירתו, ו'שהחיינו' על הירושה (ברכות נט, ב). ואף שהיורש היה מעדיף שאביו ישאר בחיים, מכל מקום אי אפשר להתעלם מהתועלת והשמחה שמגיעה אליו מהירושה, ועליו להודות לה' על כך. אולם כיום, הכספים מופקדים בבנק והבתים רשומים בערכאות, ולוקח זמן עד שהירושה עוברת לרשות היורש, וכך ניתן להפריד את זמן ברכת השמחה מימי האבל.

על בגד חדש אפשר לברך מיד בעת קנייתו, ואפשר לדחות את הברכה למועד לבישתו הראשונה. ואם בעת הקנייה הבגד אינו ראוי לשימוש, מפני שצריך לתקנו או להוסיף בו דבר, יש לדחות את הברכה למועד לבישתו הראשונה, שאז שמחים בו. ובפועל, גם כשהבגד מוכן ללבישה, נוהגים לברך עליו בעת הלבישה הראשונה (שו"ע רכג, ד; מ"ב יז; כה"ח ל).

וכן הדין לגבי קניית ארון, אם בעת הקנייה הוא לא ראוי לשימוש, יש לדחות את הברכה לעת שיתחילו להשתמש בו. ואם היה ראוי לשימוש בעת הקנייה, אפשר לברך עליו בעת הקנייה.

וכן הקונה כלי אוכל שצריכים טבילה, אינו יכול לברך עליהם בעת הקנייה, הואיל ועדיין אינם ראויים לשימוש. אלא יברך עליהם בעת שיתחיל להשתמש בהם (ע' רע"א רכג, ג, ומ"ב כב, א).

השוכח לברך על רהיטים בעת שהתחיל להשתמש בהם, כל עוד הוא שמח בחידושם, רשאי לברך. השוכח לברך 'שהחיינו' על בגד בעת לבישתו הראשונה, הפסיד את הברכה. ואם גם בפעמים הבאות הוא עוד ממש שמח בבגד, כגון שהוא בגד חשוב במיוחד, רשאי לברך. [5][5]. יש אומרים שרק במשך הלבישה הראשונה ניתן עדיין לברך 'שהחיינו', אבל לאחר שפשט את הבגד, לא יוכל לברך יותר (סדבה"נ יב, ד). ולמעשה נראה כא"א בוטשאטש רכה, ג, שאם הוא עדיין שמח מאוד בבגד החדש, למרות שכבר לבש אותו פעם אחת, יכול עדיין לברך עליו 'שהחיינו'. וכן משמע ממ"ב רכג, טו. ויש לצרף את דעת הסוברים שגם במקום של ספק, מי ששמח רשאי לברך (כמבואר בהערה 1). ולגבי רהיטים שהם יקרים וחשובים, בדרך כלל שמחים בהם יותר, וכל עוד הוא שמח בחידושם - רשאי לברך.

עוד חשוב לציין, כי מפני נחיצותו הרבה של הלבוש, תקנו חכמים שהלובש בגד חדש יודה לה' ויברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם מלביש ערומים". ואח"כ יברך 'שהחיינו'. ואם הוא לובש את הבגד החדש בבוקר, ברכת 'מלביש ערומים' שבברכות השחר עולה גם על הבגד החדש, וטוב לכוון על כך במפורש (שו"ע רכג, ד; מ"ב יח. ויש שאינם נוהגים לברך 'מלביש ערומים' על בגד חדש, וכ"כ בכה"ח רכג, לב).[6][6]. כתוב בירושלמי (ברכות פ"ט ה"ג), לברך 'מלביש ערומים' על בגד חדש, והביאוהו ראשונים רבים, וכך פסקו כמעט כל האחרונים. ובהלק"ט א, ה, כתב שעל חגורה חדשה יברך 'אוזר ישראל בגבורה', ועל כובע חדש 'עוטר ישראל בתפארה'. אבל הרבה אחרונים לא קיבלו את דבריו.

תוכן העניינים

פניני הלכה - ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה