פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף קיז:
גמרא אלא אי איתמר הכי איתמר א' שמואל מחלוקת בעולה ושלמים כו' ולכאורה יש לדקדק דאם עולות ושלמים נחשב באים בנדר וע"כ דאזלינן בתר תחילת נדר וע"י נדר בא עליו א"כ מהאי טעמא יהיה נחשב גם חטאת לנידר ונידב ואם תאמר דהוא אסר עצמו ביין ובתגלחת ומאליו נתחייב בקרבנות אם כן שלמים נמי מהאי טעמא גופא לא יחשבו באים בנדר ונדבה ויש לומר דילפינן משלמים ועכ"פ מצינו ששלמים באים בנדר ונדבה ונתרבו מריבוי דקרא שלמים משא"כ חטאת דלא מצינו חטאת נדבה וק"ל ומכאן סתירה גדולה לדברי הפוסקים דס"ל באו"ח סימן א' דאחר אשם יאמר יהי רצון כו' משום דיכול להביא בנדבה בנזיר דהא מסקינן הכא דכ"ע סבירא להו דאשם נזיר חובה נינהו ולא הוי בכלל נידר ונידב וק"ל:
תוס' ד"ה ורבנן כו' ולא מיסתבר למימר דנהי דלרבנן כאן וכאן לא קרבו לר"י קרבו בבמת צבור כצ"ל ר"ל אף יחיד קרב בבמת צבור ואינו ממעט אלא ליחיד בבמה קטנה וק"ל:
בא"ד ועוד דא"כ לקמן כו' ר"ל אי ס"ד אף דממעטינן מנחה מדכתיב זבחים מ"מ מרבינן דבצבור קרבו אף ליחיד אם כן מאי פריך חכמים היינו ת"ק דילמא רבנן קמאי נמי כר"י סבירי להו וק"ל: